../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif../images/Emo20.gifפרק 6../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif
"דווקא ביום החופשי שלנו אתה קם מוקדם? מה נסגר איתך בנאדם.." אמר גיאורג ופנה למקלחת "הייי!!!" צעק גוסטב כי גיאורג נכנס לו באמצע "תעשה את זה מהר" אמר גיאורג ונשען על הקיר טום המשיך מצידו לצפות בטלוויזיה, כשהוא מזפזפ הוא נעצר בערוץ 28. היה בדיוק פרסומות. "חושבים שאתם הרקדן הבא של המדינה? רוצים לזכות במלגת לימודים לשנה שלמה בניו יורק, במכונית, ובפרסום? זה הזמן להירשם ולהגיע לאודישנים שיתקיימו בעוד שבועיים. היכנסו לאתר שמופיע למטה ואולי אתה תיהיה הרקדן הבא של המדינה." טום בהה בטלויזיה למשך כמה דקות וסגר אותה. הוא קם אל המקרר ובדק אם יש משהו לשתות. הוא הוציא מהמקרר פחית קולה וחשב על הצעד הבא שלו.. כבר היה לו משהו מתוכנן בראש. הוא הניח את הפחית קולה שלא גמר לשתות אותה ויצא מהחדר. "מה עובר עליו?" שאל גיאורג "אל תשאל" אמר ביל וחזר לישון. טום ירד לקומה הרביעית, חסר סבלנות יותר מתמיד וניגש לדלת חדרו של דייויד. "רק רגע" צעק דייויד ולבש את חולצתו "היי.. כנס" אמר דייויד וטום נכנס כבר הרבה לפני "מה קרה טומי טום?" אמר דייויד והוציא מהמיני מקרר שלו את המעדן היומי שלו "סתם. אני לא יכול יותר איתם אז באתי לכאן" אמר טום, הוא לא ידע לשקר "אוקי. אז אתה יכול להתרווח כאן בנתיים, אני צריך שניה לרדת ללובי לסגור כמה עניינים בקשר לצוות הפקה. כבר בא.." אמר דייויד וסגר את האור במקלחת, ויצא מהחדר. טום חיכה לרגע המושלם והנה הוא הגיע. הוא פנה ישר לתיק של דייויד והוציא משם מסמכים, קיווה למצוא את הדף שאותו הוא מחפש ובדרך גם לא לבלגן יותר מדי. בין כל הניירת, הוא הגיע לדף שהוא חיפש הנושא את הכותרת "רשימת קשר של להקת הרקדניות". עם האצבע הוא עבר אחת אחת עד שנעצר והגיע לאיימי וונטגן. שם, מס' טלפון, כיתה, בית ספר ו.. כתובת. הכתובת. טום הוציא מיד מהתיק של דייויד עט ופיסת נייר. הוא כתב את כל הפרטים שיכלו להיות רשומים על איימי. סיים לכתוב הכל ודחף את כל הדפים חזרה לתיק, ניסה איכשהוא לסדר את זה שלא יראה חשוד מדי.. ויצא במהירות מהחדר. כבר ערב, ואיימי חזרה מבית הקפה. שם ישבה עם סטפני וג'ניפר חברותיה. להירגע, להתפרק ולשכוח מכל הדברים שיש לה לעשות. זה היה ערב גשום, הרחובות נראו רטובים ואפרוריים והבית של איימי היה ריק. משפחתה נסעה לאירוע משפחתי ומסתבר שהם יחזרו מאוחר הלילה. היא החליפה לפיג'מה והלכה להתכרבל מול הטלוויזיה בשמיכת הפליז שהביאה. השוקו החם, מעלה אדים, חימם אותה.. "הלו?" ענתה איימי לצלצול הטלפון "היי חמודה, מה נשמע?" נשמע קולה של אימה מהצד השני "הכל בסדר. מתי אתם חוזרים?" שאלה איימי "לא יודעת. אנחנו עוד לא הגענו. תקבלי צלצול כשנצא" ענתה אימה "אוקי" "ביי חמודה" אמרה וניתקה "איפה גיאורג וגוסטב?" שאל טום את ביל כששניהם יושבים על המיטה, חסרי מעש. "אני לא יודע, חזרתי לחדר והם לא היו כאן.." ענה ביל והסתכל על טום טום ישב מול אחיו בשילוב רגליים, מחזיק את ראשו בין ידיו.. "אני לא יודע מה לעשות.. אני לא מצליח לא לחשוב עליה אפילו לא לדקה" אמר טום והניד את ראשו לשלילה "מבזק חדשות קצר! טום אתה מאוהב" אמר ביל לטום "אני? מאוהב?" שאל טום "אני..? טום? טום קאוליץ מאוהב?" שאל שוב בליבו "כן מאצ'ו מאן, התאהבת. מה כל כך מוזר בזה?" שאל ביל "אני לא יודע." אמר טום והתייאש "למה שלא תנסה איכשהוא להתקרב אליה..? לראות שהתאהבת בבנאדם הנכון..?" הציע ביל את עצתו "לא יודע." אמר טום ונשכב על המיטה "אני מאוהב.. מאוהב בך איימי." אמר טום בליבו ובהה בתקרה. איימי בביתה, צפתה בקומדיית נעורים, סרטייה האהובים. היא נהניתה מהשקט שהיה מסביבה, רק היא, השוקו והטלוויזיה. הסרט נגמר ואיימי החליפה ערוץ לערות המוזיקה. זאת הייתה תוכנית עם שירים קופצניים, כאלה שמתאימים למסיבת בנות, שאפשר לרקוד ולקפוץ מבלי שיסתכלו עלייך מוזר. לפתע איימי קמה מהספה, הורידה ממנה את השמיכה והחלה לרקוד ולקפוץ. היא נהנתה, היא צחקה, היא אהבה לרקוד לצלילי השיר הקופצני, אט אט היא הסירה מעליה את השכבות שחיממו אותה משום שהריקוד חימם אותה מספיק. היא הגיעה למצב שהיא רק עם תחתונים וגופייה. היא הניפה את שיערה לכל עבר, פיזזה על רחבת הסלון כאילו היא לבדה בעולם. היא התפרקה.. סופסוף כמו שצריך. גופה החטוב והמעוצב התנועע לצלילי השיר, וחיוך מרוח על פניה.. השיר הסתיים ואיימי נחה לרגע. היא התנשפה ונאנחה. צחקה עם עצמה, על עצמה.. היא נשכבה על רצפת הסלון, לא היה לה אכפת אם היא קרה, במילא חם לה מהריקוד. נשכבה ובהתה בתקרה. לפתע נזכרה בטום, דמיינה את פניו על התקרה. את העיניים שחודרות אליה כל פעם כשמבטיהם נפגשים אחד בשני, את שפתיו החושניות שלא מפסיקות לגרות אותה, את הראסטות שנופלות על כתפו, את האף המושלם, את הפנים שלא עוזבות אותה לרגע. היא עצמה עיניים, התהפכה על צידה וחיבקה את השמיכה שהתכסתה בה מקודם. "איימי וונטגן, את מאוהבת." אמר לה קול פנימי. היא נרדמה בחיוך.