שרשור פאנפיקים חדש
- פותח הנושא X Slider
- פורסם בתאריך
Bill Kaulitz 89
New member
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח - כולם ! ../images/Emo6.gif
" אני לא חושב שאי פעם ראיתי בנאדם חי נראה כל-כך מת מאז שנשבר לביל העיפרון השחור ההוא שהוא קנה בצרפת.. " וווואי הרגגת אותיי עכשיו ! חחחחחחח ,
נשברר ?! גאד אייך זה קרררה ?! אלל תגידיי לייי ! כמו כל הסיפורים פפה .. העיפרון נאננס D; אהבבתי .. אבבל אנשים ?! מקוריות !! כל הסיפורים נשמעים אותו דבר רק עם שמות שונים .. ? אחד עם ניסיון לאונס אחד נאנס , ||: וגאאד למה טוום מציל את כולן בסוף ?! חחחחחח אווי הרגתת אותי עכשיו D:
" אני לא חושב שאי פעם ראיתי בנאדם חי נראה כל-כך מת מאז שנשבר לביל העיפרון השחור ההוא שהוא קנה בצרפת.. " וווואי הרגגת אותיי עכשיו ! חחחחחחח ,
נוריתוש המלכה
New member
מ=ד=ה=י=ם!!!
אל תקשיבי לכ מי שאומר לך לא לכתוב על צירופי מקרים!אני חולה על צירופי מקרים! זה אולי נדוש אבל זה מה שעושה ת'סיפור לקיטשי ונדוש וחמוד! תמשיכי דחוף!!!!!!! אני לא אשרוד בלי ההמשך!
אל תקשיבי לכ מי שאומר לך לא לכתוב על צירופי מקרים!אני חולה על צירופי מקרים! זה אולי נדוש אבל זה מה שעושה ת'סיפור לקיטשי ונדוש וחמוד! תמשיכי דחוף!!!!!!! אני לא אשרוד בלי ההמשך!
Bill Kaulitz 89
New member
../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif פרק 21 ../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif
- הפרק הזה יחסית ארוך מאוד כי לא עשינו כבר יותר מ-24 שעות פרק קריאה מהנה - הלנה התקרבה עליו ונשקה קלות על שפתיו.. גיאורג לא אמר כלום הלנה הסתכלה אל גיאורג וגיאורג חייך..[= טום שאל את גוסטב איפה גיאורג וגוסטב ענה לו שהוא הלך לדבר אם מישהיא. טום התקרב אליהם וראה את הלנה ואמר: "גיאורג לא תכיר ביננו?" גיאורג הסתכל אל טום ולא רצה לריב איתו וענה: "תכיר זאת הלנה ! הלנה זה טום" הלנה חייכה וטום החל לדבר איתה ולא היתייחס לגיאורג "אז הלנה תגידי בת כמה את?" "19 ח.. זקנה אני יודעת" "למה זקנה?" "סתם גיל די מבוגר לא?" "לא למה " "סתם" טום והלנה חייכו וגיאורג הסתכל אליהם ושתק "מאיפה את ?" "אני מבריסל שבבלגיה" "ולמה את טסה לרוסיה?" "בכדי לבקר את הדודים" "תבואי למופע שלנו?" "גיאורג כבר הציע לי אני עוד צריכה לחשוב על זה" גיאורג התעצבן ואמר לטום "טום אתה צריך לחזור לאנה!" "אנה ישנה ולא יהיה לי מה לעשות שם לבד לפחות כאן יש לי אם מי לדבר" "שיישאר אל תסלק אותו" "טום...!" אמר גיאורג בכעס "טוב אני הולך.." אמר טום והלך הלנה שמה את ראשה על גיאורג ונרדמה כך לאורך כל הטיסה הם הגיעו לשדה התעופה במוסקבה הם העלו את המזוודות למיניבוס ונסעו למלון . בדרך למלון אנה הייתה עייפה ונרדמה במיניבוס ביל ושירלי דיברו ביניהם. --השיחה-- ביל: "ניראה לי שטום מתחיל אם חברה של גיאורג?" שירלי: "גם אתה שמת לב לכך" ביל: "כן אם אנה תדע מזה הם יריבו שוב. אבל אין מה לעשות ככה זה טום" שירלי: "אני שונאת שהם רבים הם ממש זוג מוזר" ביל: "במקום אנה הייתי ניפרד מטום" שירלי: "למה?" ביל: " הוא סתם פוגע בה.. אני מכיר את טום הוא לא טיפוס של בחורה אחת" שירלי: "וואי צריך לדבר איתו על כך" טום שמע את המשפט הזה ואמר "לדבר איתי על מה?" ביל ושירלי הסתכלו אחד על השני ולחשו "נספר " ביל התחיל לספר ביל: "במטוס התחלת עם חברה של גיאורג" שירלי: "כן ואתה יודע שאתה חבר של אנה" טום הסתכל אל שירלי ביל בפרצוף מוזר ואמר "מה אסור לי להכיר את החברות של גיאורג?" שירלי: "מותר אבל .. זה לא ניראה ככה" ביל: "תבין שאם תתחיל איתה אז אנה תריב איתך ואז יהיה בלאגן" טום: "אני לא מתחיל איתה וגם היא בת 19 " ביל חשב לעצמו "טום מסוגל לחשוב על כול אחת לא אכפת לו אם היא תהיה בת 200 העיקר שהיא תהיה משגעת" שירלי: "טום אני מעדיפה שתעזוב את גיאורג וחברתו בשקט ואל תתערב" ביל: "שירלי צודקת !" טום: "ביל אתה תמיד מסכים אם שירלי ואל תדאגו אני לא יתחיל איתה" ביל לא האמין לטום כי כול הזמן הוא מתחיל ועושה את ההפך ביל ושירלי הסתכלו אחד על השני ואמרו "מה יהיה בסוף עם טום הוא לא מסוגל לשלוט בעצמו" כל הדרך במיניבוס טום חשב על הלנה בזמן שאנה ישנה עליו. הוא הרגיש ממש רע. הרי הוא הבטיח לגיאורג שהוא לא ייפגע בה. והוא ממש אוהב את אנה אז מה פתאום הלנה נכנסת לו לראש. טום היה מבולבל. -- במלון -- כולם הגיעו למלון עייפים מהטיסה ב-4 וחצי בבוקר חיכה לבנים קבוצה ענקית של מעריצות. הם לא האמינו שגם בשעות כאלו יחכו להם מעריצות. הם נכנסו מהר למלון ועלו לחדרים. טום ואנה ישנו בחדר אחד. שירלי וביל בחדר שני. וגוסטב וגיאורג בחדר השלישי. כולם סידרו את המזוודות שלהם בחדרים. אנה באה לחבק את טום. וטום צעק עליה תעזבי אותי. אנה: מה יש לך טומי ? טום: כלום. אני עייף, הוא ידע שזה לא התירוץ והכל בגלל הלנה. אנה: טוב לילה טוב מלאך שלי אני אוהבת אותך. טום: גם לך. אנה התפלאה מאיך שטום מתייחס אליה. והחליטה לדבר איתו בבוקר. היא יידעה שזה לא הזמן המתאים. השעה 10:30 "בוקר טוב ביליק" אמרה שירלי וחייכה. בוקר טוב ענה לה ביל ונתן לה נשיקה. "גיאורג ער. גוסטב עדיין ישן" אמרה שירלי. "מה עם טום ואנה?" שאלה ביל. "טום עדיין ישן. אנה לא בחדר" "מוזר.. איפה אנה יכולה להיות על הבוקר" "אני מקווה שהיא תבוא עד 3. ב-3 אנחנו צריכים להתחיל להתארגן להופעה" "אוקיי.. בואי נרד לאכול" גיאורג התקשר להלנה - המשך בהודעה הבאה .. כי תפוז לא קיבל את ההודעה כי היא ארוכה מידי >< -
- הפרק הזה יחסית ארוך מאוד כי לא עשינו כבר יותר מ-24 שעות פרק קריאה מהנה - הלנה התקרבה עליו ונשקה קלות על שפתיו.. גיאורג לא אמר כלום הלנה הסתכלה אל גיאורג וגיאורג חייך..[= טום שאל את גוסטב איפה גיאורג וגוסטב ענה לו שהוא הלך לדבר אם מישהיא. טום התקרב אליהם וראה את הלנה ואמר: "גיאורג לא תכיר ביננו?" גיאורג הסתכל אל טום ולא רצה לריב איתו וענה: "תכיר זאת הלנה ! הלנה זה טום" הלנה חייכה וטום החל לדבר איתה ולא היתייחס לגיאורג "אז הלנה תגידי בת כמה את?" "19 ח.. זקנה אני יודעת" "למה זקנה?" "סתם גיל די מבוגר לא?" "לא למה " "סתם" טום והלנה חייכו וגיאורג הסתכל אליהם ושתק "מאיפה את ?" "אני מבריסל שבבלגיה" "ולמה את טסה לרוסיה?" "בכדי לבקר את הדודים" "תבואי למופע שלנו?" "גיאורג כבר הציע לי אני עוד צריכה לחשוב על זה" גיאורג התעצבן ואמר לטום "טום אתה צריך לחזור לאנה!" "אנה ישנה ולא יהיה לי מה לעשות שם לבד לפחות כאן יש לי אם מי לדבר" "שיישאר אל תסלק אותו" "טום...!" אמר גיאורג בכעס "טוב אני הולך.." אמר טום והלך הלנה שמה את ראשה על גיאורג ונרדמה כך לאורך כל הטיסה הם הגיעו לשדה התעופה במוסקבה הם העלו את המזוודות למיניבוס ונסעו למלון . בדרך למלון אנה הייתה עייפה ונרדמה במיניבוס ביל ושירלי דיברו ביניהם. --השיחה-- ביל: "ניראה לי שטום מתחיל אם חברה של גיאורג?" שירלי: "גם אתה שמת לב לכך" ביל: "כן אם אנה תדע מזה הם יריבו שוב. אבל אין מה לעשות ככה זה טום" שירלי: "אני שונאת שהם רבים הם ממש זוג מוזר" ביל: "במקום אנה הייתי ניפרד מטום" שירלי: "למה?" ביל: " הוא סתם פוגע בה.. אני מכיר את טום הוא לא טיפוס של בחורה אחת" שירלי: "וואי צריך לדבר איתו על כך" טום שמע את המשפט הזה ואמר "לדבר איתי על מה?" ביל ושירלי הסתכלו אחד על השני ולחשו "נספר " ביל התחיל לספר ביל: "במטוס התחלת עם חברה של גיאורג" שירלי: "כן ואתה יודע שאתה חבר של אנה" טום הסתכל אל שירלי ביל בפרצוף מוזר ואמר "מה אסור לי להכיר את החברות של גיאורג?" שירלי: "מותר אבל .. זה לא ניראה ככה" ביל: "תבין שאם תתחיל איתה אז אנה תריב איתך ואז יהיה בלאגן" טום: "אני לא מתחיל איתה וגם היא בת 19 " ביל חשב לעצמו "טום מסוגל לחשוב על כול אחת לא אכפת לו אם היא תהיה בת 200 העיקר שהיא תהיה משגעת" שירלי: "טום אני מעדיפה שתעזוב את גיאורג וחברתו בשקט ואל תתערב" ביל: "שירלי צודקת !" טום: "ביל אתה תמיד מסכים אם שירלי ואל תדאגו אני לא יתחיל איתה" ביל לא האמין לטום כי כול הזמן הוא מתחיל ועושה את ההפך ביל ושירלי הסתכלו אחד על השני ואמרו "מה יהיה בסוף עם טום הוא לא מסוגל לשלוט בעצמו" כל הדרך במיניבוס טום חשב על הלנה בזמן שאנה ישנה עליו. הוא הרגיש ממש רע. הרי הוא הבטיח לגיאורג שהוא לא ייפגע בה. והוא ממש אוהב את אנה אז מה פתאום הלנה נכנסת לו לראש. טום היה מבולבל. -- במלון -- כולם הגיעו למלון עייפים מהטיסה ב-4 וחצי בבוקר חיכה לבנים קבוצה ענקית של מעריצות. הם לא האמינו שגם בשעות כאלו יחכו להם מעריצות. הם נכנסו מהר למלון ועלו לחדרים. טום ואנה ישנו בחדר אחד. שירלי וביל בחדר שני. וגוסטב וגיאורג בחדר השלישי. כולם סידרו את המזוודות שלהם בחדרים. אנה באה לחבק את טום. וטום צעק עליה תעזבי אותי. אנה: מה יש לך טומי ? טום: כלום. אני עייף, הוא ידע שזה לא התירוץ והכל בגלל הלנה. אנה: טוב לילה טוב מלאך שלי אני אוהבת אותך. טום: גם לך. אנה התפלאה מאיך שטום מתייחס אליה. והחליטה לדבר איתו בבוקר. היא יידעה שזה לא הזמן המתאים. השעה 10:30 "בוקר טוב ביליק" אמרה שירלי וחייכה. בוקר טוב ענה לה ביל ונתן לה נשיקה. "גיאורג ער. גוסטב עדיין ישן" אמרה שירלי. "מה עם טום ואנה?" שאלה ביל. "טום עדיין ישן. אנה לא בחדר" "מוזר.. איפה אנה יכולה להיות על הבוקר" "אני מקווה שהיא תבוא עד 3. ב-3 אנחנו צריכים להתחיל להתארגן להופעה" "אוקיי.. בואי נרד לאכול" גיאורג התקשר להלנה - המשך בהודעה הבאה .. כי תפוז לא קיבל את ההודעה כי היא ארוכה מידי >< -
Bill Kaulitz 89
New member
../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif המשך - פרק 21 ../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif
-- השיחה -- גיאורג: "בוקר טוב הלנה. בא לך לבוא לאכול ארוחת בוקר במלון?" הלנה: "אוקיי.. אני מתארגנת ויוצאת למלון" גיאורג: "תבואי מהר.. :]" הלנה: "חח אוקיי אוקיי אני באה !! :]" גיאורג: "טוב. נפגש כבר פה. ביי" הלנה: "ביי" טום וגוסטב התעוררו. התלבשו. גוסטב ירד ראשון. לטום לקח עוד קצת זמן. הלנה נכנסה למלון ובדיוק טום ירד. הלנה! הלנה.. חכי שנייה.. "בוקר טוב טום.. אני ממהרת .. קבעתי עם גיאורג" "כן חכי זה ייקח רק דקה" "את בסוף באה להופעה שלנו" בעודו מתנשף מהריצה אליה.. נכנסה למלון אנה.. עם פרחים, בלונים ומתנה ביד, היא ראתה את טום מתחיל עם הלנה. זה היה כ"כ שקוף .. היא לא ידעה אם להרוס לו או לבכות. היא רצתה להרוג אותו. כדי לוודא שהוא באמת מתחיל איתה.. היא הלכה אליו. נתנה לו את מה שהיא קנתה נישקה אותו ואמרה לו. "בוקר טומי אני רואה שהתעוררת לפני" הלנה הייתה דיי מופתעת .. וחשבה לעצמה בלב.. "רגע הוא אמר לי שאין לו חברה.. או שבכלל הוא לא אמר את זה.." -- השיחה בין טום לאנה -- " אוקיי מה זה היה צריך להיות?! " " מה היה? " " טום לא עשו אותי אתמול ובטח שלא באצבע ! ראיתי שהתחלת עם היצור של גיאורג !! " " אנה תרגעי טוב ? זה לא ייצור .. והיא גם לא של גיאורג ! " " זה לא מעניין אותי. טום אתה הבטחת לי, מה קורה לך ?! " " תפסיקי לריב איתי לפני כל הופעה " " אבל אתה רואה שאנחנו לא רבים סתם " " תפסיק להתחיל עם בנות אחרות " " אז את מקנאה ? " " אני לא ! " " את לא ? " " אני לא ! " " מה את לא ?! " " אני לא יודעת ! דיי כבר ! " " אבל אתה עושה את זה בכוונה ! ותמיד זה לפני כל הופעה! מה יוצא לך מזה תסביר לי ?! עוד טלפון לרשימה הארוכה שלך ?! " " תפסיקי אנה טוב ? אני אוהב אותך " " כן בטח .. אם היית אוהב אותי לא היית מתחיל עם כל מה שרק עובר לידך! " " באמת אנה .. " " טום נמאסה עליי ההתנהגות שלך! וכן אני מקנאה ! וזה בסדר ! אבל הדבר היחיד שבגללו אני מקנאה זה כי אני אוהבת אותך " זלגה לאנה דמעה .. טום הסתכל בעיניי הדבש שלה הוא ראה כ"כ הרבה עצב ומעט כעס.. " היא יצאה בריצה מהמלון. " אנה חכי ! את לא מכירה את העיר ! את תלכי לאיבוד ! אנה בבקשה חכי רגע ! תני לי להסביר לך " אוי לא .. חשב לעצמו טום .. מה אני עושה עכשיו ?! טום נכנס לחדר האוכל .. מבואס .. גיאורג: "מה קרה טום? " טום: "כלום" גיאורג: "בכל זאת?" טום: "רבתי עם אנה .." כמעט שפרץ בבכי ! ביל: "לא עוד פעם.." שירלי: "נו זה היה צפוי כ"כ.." גיאורג: "מה ?!?! אני גם לא אשאל למה! ואיפה היא עכשיו" טום: "אני .. אני .. אני לא יודע.. היא יצאה בריצה מהמלון" גיאורג: "אני יהרוג אותך טום אני נשבע לך" גיאורג כמעט הפך את השולחן ותפס את טום מהצוואר.. ביל קם ממקומו: "היי היי תירגע גיאורג ! תעזוב אותו" גיאורג: "אני נשבע לך שאם אני לא חוזר עם אנה. פשוט אל תופיע במלון - כי אני יהרוג אותך" גוסטב ושירלי: "גיאורג תירגע" גיאורג ייצא בריצה בעקבות אנה. טום: "אווי ואבוי מה עשיתי" ביל: "מה אתה עושה חתיכת אידיוט?! תרוץ אחריו! לך תחפש את אנה" טום קם והחל לרוץ אחרי גיאורג.. שירלי: "ביל אני דואגת לאנה.." ביל: "מה את רוצה שנעשה?" שירלי: "בוא נלך עם דיוויד לחפש אותה.." ביל: "ומה עם גוסטב והלנה?" שירלי: "לא יודעת שיבואו איתנו או שיישארו במלון.. רק בוא נלך כבר.." ביל: "טוב גוסטב.. אתם נשארים במלון?" גוסטב: "ניראלי שכן.." גוסטב: " טוב הלנה .. ניראה לי שנשארו פה רק אני ואת " הלנה: " כנראה ... " ביל ושירלי ייצאו בעקבות טום גיאורג, ואנה.. גוסטב והלנה במלון. השעה 12:00 ההופעה בעוד 9 שעות. עוד 3 שעות הם צריכים להתחיל להתארגן. האם הם יספיקו ? הם יימצאו את אנה? מה ייקרה בין הלנה וגוסטב ? כל זה בפרק הבא .. המשך יבוא .. כתבו: אגנסה ומישל :] = נא לשרשר נכון ! אחרת אף אחד לא יצליח לקרוא את ההמשך .. =
-- השיחה -- גיאורג: "בוקר טוב הלנה. בא לך לבוא לאכול ארוחת בוקר במלון?" הלנה: "אוקיי.. אני מתארגנת ויוצאת למלון" גיאורג: "תבואי מהר.. :]" הלנה: "חח אוקיי אוקיי אני באה !! :]" גיאורג: "טוב. נפגש כבר פה. ביי" הלנה: "ביי" טום וגוסטב התעוררו. התלבשו. גוסטב ירד ראשון. לטום לקח עוד קצת זמן. הלנה נכנסה למלון ובדיוק טום ירד. הלנה! הלנה.. חכי שנייה.. "בוקר טוב טום.. אני ממהרת .. קבעתי עם גיאורג" "כן חכי זה ייקח רק דקה" "את בסוף באה להופעה שלנו" בעודו מתנשף מהריצה אליה.. נכנסה למלון אנה.. עם פרחים, בלונים ומתנה ביד, היא ראתה את טום מתחיל עם הלנה. זה היה כ"כ שקוף .. היא לא ידעה אם להרוס לו או לבכות. היא רצתה להרוג אותו. כדי לוודא שהוא באמת מתחיל איתה.. היא הלכה אליו. נתנה לו את מה שהיא קנתה נישקה אותו ואמרה לו. "בוקר טומי אני רואה שהתעוררת לפני" הלנה הייתה דיי מופתעת .. וחשבה לעצמה בלב.. "רגע הוא אמר לי שאין לו חברה.. או שבכלל הוא לא אמר את זה.." -- השיחה בין טום לאנה -- " אוקיי מה זה היה צריך להיות?! " " מה היה? " " טום לא עשו אותי אתמול ובטח שלא באצבע ! ראיתי שהתחלת עם היצור של גיאורג !! " " אנה תרגעי טוב ? זה לא ייצור .. והיא גם לא של גיאורג ! " " זה לא מעניין אותי. טום אתה הבטחת לי, מה קורה לך ?! " " תפסיקי לריב איתי לפני כל הופעה " " אבל אתה רואה שאנחנו לא רבים סתם " " תפסיק להתחיל עם בנות אחרות " " אז את מקנאה ? " " אני לא ! " " את לא ? " " אני לא ! " " מה את לא ?! " " אני לא יודעת ! דיי כבר ! " " אבל אתה עושה את זה בכוונה ! ותמיד זה לפני כל הופעה! מה יוצא לך מזה תסביר לי ?! עוד טלפון לרשימה הארוכה שלך ?! " " תפסיקי אנה טוב ? אני אוהב אותך " " כן בטח .. אם היית אוהב אותי לא היית מתחיל עם כל מה שרק עובר לידך! " " באמת אנה .. " " טום נמאסה עליי ההתנהגות שלך! וכן אני מקנאה ! וזה בסדר ! אבל הדבר היחיד שבגללו אני מקנאה זה כי אני אוהבת אותך " זלגה לאנה דמעה .. טום הסתכל בעיניי הדבש שלה הוא ראה כ"כ הרבה עצב ומעט כעס.. " היא יצאה בריצה מהמלון. " אנה חכי ! את לא מכירה את העיר ! את תלכי לאיבוד ! אנה בבקשה חכי רגע ! תני לי להסביר לך " אוי לא .. חשב לעצמו טום .. מה אני עושה עכשיו ?! טום נכנס לחדר האוכל .. מבואס .. גיאורג: "מה קרה טום? " טום: "כלום" גיאורג: "בכל זאת?" טום: "רבתי עם אנה .." כמעט שפרץ בבכי ! ביל: "לא עוד פעם.." שירלי: "נו זה היה צפוי כ"כ.." גיאורג: "מה ?!?! אני גם לא אשאל למה! ואיפה היא עכשיו" טום: "אני .. אני .. אני לא יודע.. היא יצאה בריצה מהמלון" גיאורג: "אני יהרוג אותך טום אני נשבע לך" גיאורג כמעט הפך את השולחן ותפס את טום מהצוואר.. ביל קם ממקומו: "היי היי תירגע גיאורג ! תעזוב אותו" גיאורג: "אני נשבע לך שאם אני לא חוזר עם אנה. פשוט אל תופיע במלון - כי אני יהרוג אותך" גוסטב ושירלי: "גיאורג תירגע" גיאורג ייצא בריצה בעקבות אנה. טום: "אווי ואבוי מה עשיתי" ביל: "מה אתה עושה חתיכת אידיוט?! תרוץ אחריו! לך תחפש את אנה" טום קם והחל לרוץ אחרי גיאורג.. שירלי: "ביל אני דואגת לאנה.." ביל: "מה את רוצה שנעשה?" שירלי: "בוא נלך עם דיוויד לחפש אותה.." ביל: "ומה עם גוסטב והלנה?" שירלי: "לא יודעת שיבואו איתנו או שיישארו במלון.. רק בוא נלך כבר.." ביל: "טוב גוסטב.. אתם נשארים במלון?" גוסטב: "ניראלי שכן.." גוסטב: " טוב הלנה .. ניראה לי שנשארו פה רק אני ואת " הלנה: " כנראה ... " ביל ושירלי ייצאו בעקבות טום גיאורג, ואנה.. גוסטב והלנה במלון. השעה 12:00 ההופעה בעוד 9 שעות. עוד 3 שעות הם צריכים להתחיל להתארגן. האם הם יספיקו ? הם יימצאו את אנה? מה ייקרה בין הלנה וגוסטב ? כל זה בפרק הבא .. המשך יבוא .. כתבו: אגנסה ומישל :] = נא לשרשר נכון ! אחרת אף אחד לא יצליח לקרוא את ההמשך .. =
תמר קאוליץ
New member
../images/Emo191.gif../images/Emo79.gif../images/Emo79.gif הפרק השישי!! ../images/Emo79.gif../images/Emo79.gif
הנה הפרק, הדירוג עולה, הפרק בוטה, מי שמפריע לו שלא יקרא את הפרק, אך לא יוכל לקרוא את ההמשך של הפיק בכללי. 3> חנה הגיעה לפתח בית המלון אחוזת התרגשות. היא לא ידעה מה, אבל משהו בטום ריתק אותה. היא לא הייתה בטוחה שזאת אהבה. אולי רק מחבבת. היא נכנסה לחדר 484, טועה בחדר. "שלום!" צעקה לתוך החדר, החדר היה ריק. היא שמעה לפתע קולות של ברז נסגר, כנראה טום התקלח. הדלת נפתחה, "מי את?" "מה? אוי, מי אתה?" שאלה חנה בבהלה. "השאלה היא, מי את?" הוא שאל בחשדנות וסרק את פניה. "קוראים לי חנה, אני מחפשת את טום." אמר חנה, משתדלת שלא להביט באותו נער העטוף במגבת. "אה, טום נמצא בחדר 483, טעית בחדר." אמר בשלווה. "הו, אוקי, אז אני אלך, תודה!" אמרה וכבר התכוננה לצאת. "לא! רגע! למה ללכת? בואי שבי איתי קצת." "אני... אני באמת לא חושבת שזה כדאי." "למה, מפחדת?" שאל בלגלוג. "יש לי סיבה?" "זה תלוי בך." "אתה מוזר, אתה יודע?" "אמרו לי." חייך והתיישב לידה, עדיין עטוף במגבת. חנה זזה באי נעימות. "היי, תירגעי, את לחוצה מידי." "אני לא לחוצה, אתה פשוט לא לבוש וזה לא מתאים לי." "בסדר, אז להתלבש?" שאל ופשט את המגבת. חנה מיהרה לעצום את עיניה, "אתה דוחה!" "למה דוחה?" "כי אני לא מכירה אותך ואתה מתפשט מולי, אני מצטערת, זה לא מתאים לי." אמרה וקמה. "זה לא ממש מעניין, את יודעת." "מה לא מעניין?" "מה שמתאים לך." אמר בשלווה. "מה זאת אומרת?" "זאת אומרת, שתסתמי את הפה ותשבי כבר!" צרח בפתאומיות והעיף אותה למיטה. "מה? מה אתה רוצה ממני?" שאלה בדמעות. "מה אני רוצה? את ממש תמימה, הא?" חייך ונעל את הדלת. "תפתח את הדלת! אני רוצה לצאת!" היא צרחה. "תסגרי את הפה ותהיי ילדה טובה." חייך. משם הכל כבר היה מעורפל. -- "ילדה? את בסדר?" נשמע קול גברי. "לך מפה!" צעקה חנה בבכי. "זה בערך החדר שלי, ככה שאין לי לאן ללכת." היא לא ענתה, היא הייתה כל כך פגועה, כל כך חשופה. "את יכולה להגיד לי מי את ולמה את כאן, עירומה?" שאל. "א-אני חנה... א-אני... אני פגשתי את השותף שלך לחדר... הוא..." היא לא הצליחה לסיים, דמעות חנקו אותה. "מה? מה הוא עשה?!" הזדעק. היא לא ענתה, רק החוותה בידה אל הסימנים הכחולים, "את לא רצינית, נכון?" "א-אני... אני כן..." היא בכתה. "פאק! פאק פאק פאק פאק, זה לא... זה לא הגיוני! איך הגעת לכאן בכלל?" "חיפשתי את טום... הגעתי לכאן... הוא נעל את החדר... הוא לא נתן לי לזוז..." היא בכתה. פלאש-בקים הציפו אותה. "טוב, תקשיבי לי רגע, אני הולך להביא את טום, חכי כאן!" אמר הנער. "לא! א-אני... אני מפחדת..." היא בכתה. "אז תתלבשי ונצא ביחד, בסדר?" אמר בקול רך והביט בה ברחמים. היא התלבשה ושניהם יצאו, היא הלכה לאט, כל גופה כאב. כל גופה, כל נשמתה. היא הרגישה שמשהו בה חסר עכשיו. היא הרגישה את חסרונה של החומת פרטיות שהגנה עליה, כעת היא חשופה לכולם, כולם יכולים עליה. "טום, יש לנו בעיה." אמר ברגע שנכנס לחדר, חנה עוד לא נכנסה. "רגע גוסטב, אני מחפש את חנה." "אז זהו ש..." אמר גוסטב והחווה בידו לעבר חנה הבוכייה. "חנה? חנה? מה קרה לה?!" שאל טום בזעזוע. "היא... היא נאנסה, טום." "אתה לא רציני? נכון?" שאל טום ואישוניו התרחבו. "אני רציני לגמרי, ועוד נחש מי?" "מי?" "גיאורג." טום נראה כאילו הוא עומד לרצוח מישהו, את גיאורג. הוא יצא בריצה מהחדר, צועק קללות ברחבי המסדרון. "מ-מי זה? מ-מי זה גיאורג?" שאלה חנה. "גיאורג זה הבסיסט של הלהקה ואני גוסטב, המתופף." אמר גוסטב והגיש לה בקבוק מים. "ת-תודה." חייכה באילוץ ולגמה מהמים. -- "אתה!!" צרח טום כאשר הגיע ללובי ומצא שם את גיאורג. "אני!" התבדח גיאורג. טום הכניס לו אגרוף, "אתה חתיכת זבל!" "למה זה היה ?!" "למה? למה?! אתה באמת שואל??" "אמ... הרגע נכנס אחד החברים הכי טובים שלי והכניס לי אגרוף! אז כן, אני שואל!" "אתה אנסת אותה! אתה פאקינג אנסת מישהי!" "אה, זה? אוי תירגע, כבר נבהלתי!" אמר גיאורג וחסר לכוס הקפה שלו. "תעזוב כבר את הקפה המסריח שלך! אתה אנסת מישהי! אתה אנסת את חנה!" "וזה אכפת לך כי?" "כי היא חברה שלי! וגם אם לא, אתה לא יכול ככה סתם ללכת ולאנוס מישהי!" "אתה ממש כבד היום! סתם השתעשעתי איתה קצת." "אתה הרסת לבחורה את החיים!" אמר טום בדרמטיות. "אוי ואבוי! אתה מתנהג כאילו אנחנו באיזה סרט, טום!" "אני מדווח עלייך למשטרה." "לא, אתה לא." "הו כן, אני בהחלט כן!" "לא, אתה לא!" אמר גיאורג והתקרב אליו באיום. "ולמה לא?" לעג טום. "כי אני יודע על כמה דברים שלא היית שמח שידעו." אמר גיאורג בשלווה. "מה?" השתנק טום. "מה ששמעת. אתה רוצה לחיות בסרט? תעשה את זה במקום אחר, עלי אתה לא תדווח." אמר גיאורג והלך משם. -- "היי, בילי!" קפצה ערבה בשמחה על ביל. "שלום, ערבה." אמר בקול חלול. "אתה עדיין מדוכא?" שאלה ברחמים. "אלא מה?" "דיי, בילי! קשה לי לראות אותך ככה!" אמרה ערבה והעניקה לו חיבוק חם. "אני יודע... אני כל כך מצטער... אני יותר מידי טרחה, אני אעזוב, אני מבטיח." אמר בעצב. "זה ממש לא מה שהתכוונתי!" מיהרה להגיד, "התכוונתי לכך שאני רוצה לראות אותך מחייך קצת." "אני לא יכול... אני פשוט לא מצליח." "בוא, אני אראה לך," אמרה, "תיקח ככה את הלחיים ותסיט לצד." הדגימה לו. "מספיק טוב?" אמר וחייך חיוך עקום. "השתפרות." חייכה. "קשה לי, ערבה. קשה לי." אמר בדמעות. "אולי תתקשר לאחיך?" הציעה. "לא!" אמר במהירות. "אתה תצטרך לדבר איתו מתישהו." פסקה. "אני יודע, אבל לא עכשיו, אני צריך עוד קצת זמן להתרגל לכל המצב." "אולי נעשה משהו כיף ביחד? נוציא אותך מהדיכאון." "כמו מה?" "בוא נראה סרט!" חייכה ושמה בדי.וי.די סרט. "אתה מחייך!" קפצה ערבה בשמחה כאשר נגמר הסרט. "כן!" נדהם ביל. "ומה הדבר הנסגד אשר גרם לחיוך?" שאלה בחביבות. "הסרט הקיטשי הזה, הוא היה פשוט מזעזע!" "אני יודעת! אבל לפחות הוא עזר!" "כן," צחק ביל, "וגם את." "הו לא, ממש לא." "בהחלט כן. את מעודדת אותי כל הזמן, מחבקת..." "חיבוקים? זה העניין? הו, בילי, היית רק צריך לבקש!" צחקה וחיבקה אותו. להפתעתה ביל חיבק אותה בחזרה. -- "את בסדר?" שאל גוסטב את חנה. "אני לא יודעת... זה כל כך מוזר לי, גוסטב." "אני כל כך מצטער... אני באמת לא מבין מה עבר עליו... בבקשה, אל תתני לזה להרוס אותך, חנה." "אני לא יכולה... אני מרגישה כאילו משהו בתוכי כבר לא קיים," אמרה ונשמה עמוק, "הפרטיות שלי." "אני מבין, אני באמת מבין אותך אבל, תצטרכי להתגבר על זה. במיוחד נערה יפה כמוך, חבל." אמר והסמיק. "אתה מסמיק?" שאלה מבעד לדמעות. "לא." מיהר להגיד. "אז למה יש שני כתמים אדומים בלחיים שלך?" חייכה, בערך. "זה סתם, באמת, " אמר במבוכה, "לפחות את מחייכת." "כן, זה לא קל. אני מרגישה שאין בי יותר שמחה, הכל נמוג, נהרס..." גוסטב חיבק אותה חזק, משתף את צערו בצערה. "תודה, זה באמת היה נחוץ." בכתה חנה וסירבה להשתחרר מהחיבוק. המשך בהודעה הבאה
הנה הפרק, הדירוג עולה, הפרק בוטה, מי שמפריע לו שלא יקרא את הפרק, אך לא יוכל לקרוא את ההמשך של הפיק בכללי. 3> חנה הגיעה לפתח בית המלון אחוזת התרגשות. היא לא ידעה מה, אבל משהו בטום ריתק אותה. היא לא הייתה בטוחה שזאת אהבה. אולי רק מחבבת. היא נכנסה לחדר 484, טועה בחדר. "שלום!" צעקה לתוך החדר, החדר היה ריק. היא שמעה לפתע קולות של ברז נסגר, כנראה טום התקלח. הדלת נפתחה, "מי את?" "מה? אוי, מי אתה?" שאלה חנה בבהלה. "השאלה היא, מי את?" הוא שאל בחשדנות וסרק את פניה. "קוראים לי חנה, אני מחפשת את טום." אמר חנה, משתדלת שלא להביט באותו נער העטוף במגבת. "אה, טום נמצא בחדר 483, טעית בחדר." אמר בשלווה. "הו, אוקי, אז אני אלך, תודה!" אמרה וכבר התכוננה לצאת. "לא! רגע! למה ללכת? בואי שבי איתי קצת." "אני... אני באמת לא חושבת שזה כדאי." "למה, מפחדת?" שאל בלגלוג. "יש לי סיבה?" "זה תלוי בך." "אתה מוזר, אתה יודע?" "אמרו לי." חייך והתיישב לידה, עדיין עטוף במגבת. חנה זזה באי נעימות. "היי, תירגעי, את לחוצה מידי." "אני לא לחוצה, אתה פשוט לא לבוש וזה לא מתאים לי." "בסדר, אז להתלבש?" שאל ופשט את המגבת. חנה מיהרה לעצום את עיניה, "אתה דוחה!" "למה דוחה?" "כי אני לא מכירה אותך ואתה מתפשט מולי, אני מצטערת, זה לא מתאים לי." אמרה וקמה. "זה לא ממש מעניין, את יודעת." "מה לא מעניין?" "מה שמתאים לך." אמר בשלווה. "מה זאת אומרת?" "זאת אומרת, שתסתמי את הפה ותשבי כבר!" צרח בפתאומיות והעיף אותה למיטה. "מה? מה אתה רוצה ממני?" שאלה בדמעות. "מה אני רוצה? את ממש תמימה, הא?" חייך ונעל את הדלת. "תפתח את הדלת! אני רוצה לצאת!" היא צרחה. "תסגרי את הפה ותהיי ילדה טובה." חייך. משם הכל כבר היה מעורפל. -- "ילדה? את בסדר?" נשמע קול גברי. "לך מפה!" צעקה חנה בבכי. "זה בערך החדר שלי, ככה שאין לי לאן ללכת." היא לא ענתה, היא הייתה כל כך פגועה, כל כך חשופה. "את יכולה להגיד לי מי את ולמה את כאן, עירומה?" שאל. "א-אני חנה... א-אני... אני פגשתי את השותף שלך לחדר... הוא..." היא לא הצליחה לסיים, דמעות חנקו אותה. "מה? מה הוא עשה?!" הזדעק. היא לא ענתה, רק החוותה בידה אל הסימנים הכחולים, "את לא רצינית, נכון?" "א-אני... אני כן..." היא בכתה. "פאק! פאק פאק פאק פאק, זה לא... זה לא הגיוני! איך הגעת לכאן בכלל?" "חיפשתי את טום... הגעתי לכאן... הוא נעל את החדר... הוא לא נתן לי לזוז..." היא בכתה. פלאש-בקים הציפו אותה. "טוב, תקשיבי לי רגע, אני הולך להביא את טום, חכי כאן!" אמר הנער. "לא! א-אני... אני מפחדת..." היא בכתה. "אז תתלבשי ונצא ביחד, בסדר?" אמר בקול רך והביט בה ברחמים. היא התלבשה ושניהם יצאו, היא הלכה לאט, כל גופה כאב. כל גופה, כל נשמתה. היא הרגישה שמשהו בה חסר עכשיו. היא הרגישה את חסרונה של החומת פרטיות שהגנה עליה, כעת היא חשופה לכולם, כולם יכולים עליה. "טום, יש לנו בעיה." אמר ברגע שנכנס לחדר, חנה עוד לא נכנסה. "רגע גוסטב, אני מחפש את חנה." "אז זהו ש..." אמר גוסטב והחווה בידו לעבר חנה הבוכייה. "חנה? חנה? מה קרה לה?!" שאל טום בזעזוע. "היא... היא נאנסה, טום." "אתה לא רציני? נכון?" שאל טום ואישוניו התרחבו. "אני רציני לגמרי, ועוד נחש מי?" "מי?" "גיאורג." טום נראה כאילו הוא עומד לרצוח מישהו, את גיאורג. הוא יצא בריצה מהחדר, צועק קללות ברחבי המסדרון. "מ-מי זה? מ-מי זה גיאורג?" שאלה חנה. "גיאורג זה הבסיסט של הלהקה ואני גוסטב, המתופף." אמר גוסטב והגיש לה בקבוק מים. "ת-תודה." חייכה באילוץ ולגמה מהמים. -- "אתה!!" צרח טום כאשר הגיע ללובי ומצא שם את גיאורג. "אני!" התבדח גיאורג. טום הכניס לו אגרוף, "אתה חתיכת זבל!" "למה זה היה ?!" "למה? למה?! אתה באמת שואל??" "אמ... הרגע נכנס אחד החברים הכי טובים שלי והכניס לי אגרוף! אז כן, אני שואל!" "אתה אנסת אותה! אתה פאקינג אנסת מישהי!" "אה, זה? אוי תירגע, כבר נבהלתי!" אמר גיאורג וחסר לכוס הקפה שלו. "תעזוב כבר את הקפה המסריח שלך! אתה אנסת מישהי! אתה אנסת את חנה!" "וזה אכפת לך כי?" "כי היא חברה שלי! וגם אם לא, אתה לא יכול ככה סתם ללכת ולאנוס מישהי!" "אתה ממש כבד היום! סתם השתעשעתי איתה קצת." "אתה הרסת לבחורה את החיים!" אמר טום בדרמטיות. "אוי ואבוי! אתה מתנהג כאילו אנחנו באיזה סרט, טום!" "אני מדווח עלייך למשטרה." "לא, אתה לא." "הו כן, אני בהחלט כן!" "לא, אתה לא!" אמר גיאורג והתקרב אליו באיום. "ולמה לא?" לעג טום. "כי אני יודע על כמה דברים שלא היית שמח שידעו." אמר גיאורג בשלווה. "מה?" השתנק טום. "מה ששמעת. אתה רוצה לחיות בסרט? תעשה את זה במקום אחר, עלי אתה לא תדווח." אמר גיאורג והלך משם. -- "היי, בילי!" קפצה ערבה בשמחה על ביל. "שלום, ערבה." אמר בקול חלול. "אתה עדיין מדוכא?" שאלה ברחמים. "אלא מה?" "דיי, בילי! קשה לי לראות אותך ככה!" אמרה ערבה והעניקה לו חיבוק חם. "אני יודע... אני כל כך מצטער... אני יותר מידי טרחה, אני אעזוב, אני מבטיח." אמר בעצב. "זה ממש לא מה שהתכוונתי!" מיהרה להגיד, "התכוונתי לכך שאני רוצה לראות אותך מחייך קצת." "אני לא יכול... אני פשוט לא מצליח." "בוא, אני אראה לך," אמרה, "תיקח ככה את הלחיים ותסיט לצד." הדגימה לו. "מספיק טוב?" אמר וחייך חיוך עקום. "השתפרות." חייכה. "קשה לי, ערבה. קשה לי." אמר בדמעות. "אולי תתקשר לאחיך?" הציעה. "לא!" אמר במהירות. "אתה תצטרך לדבר איתו מתישהו." פסקה. "אני יודע, אבל לא עכשיו, אני צריך עוד קצת זמן להתרגל לכל המצב." "אולי נעשה משהו כיף ביחד? נוציא אותך מהדיכאון." "כמו מה?" "בוא נראה סרט!" חייכה ושמה בדי.וי.די סרט. "אתה מחייך!" קפצה ערבה בשמחה כאשר נגמר הסרט. "כן!" נדהם ביל. "ומה הדבר הנסגד אשר גרם לחיוך?" שאלה בחביבות. "הסרט הקיטשי הזה, הוא היה פשוט מזעזע!" "אני יודעת! אבל לפחות הוא עזר!" "כן," צחק ביל, "וגם את." "הו לא, ממש לא." "בהחלט כן. את מעודדת אותי כל הזמן, מחבקת..." "חיבוקים? זה העניין? הו, בילי, היית רק צריך לבקש!" צחקה וחיבקה אותו. להפתעתה ביל חיבק אותה בחזרה. -- "את בסדר?" שאל גוסטב את חנה. "אני לא יודעת... זה כל כך מוזר לי, גוסטב." "אני כל כך מצטער... אני באמת לא מבין מה עבר עליו... בבקשה, אל תתני לזה להרוס אותך, חנה." "אני לא יכולה... אני מרגישה כאילו משהו בתוכי כבר לא קיים," אמרה ונשמה עמוק, "הפרטיות שלי." "אני מבין, אני באמת מבין אותך אבל, תצטרכי להתגבר על זה. במיוחד נערה יפה כמוך, חבל." אמר והסמיק. "אתה מסמיק?" שאלה מבעד לדמעות. "לא." מיהר להגיד. "אז למה יש שני כתמים אדומים בלחיים שלך?" חייכה, בערך. "זה סתם, באמת, " אמר במבוכה, "לפחות את מחייכת." "כן, זה לא קל. אני מרגישה שאין בי יותר שמחה, הכל נמוג, נהרס..." גוסטב חיבק אותה חזק, משתף את צערו בצערה. "תודה, זה באמת היה נחוץ." בכתה חנה וסירבה להשתחרר מהחיבוק. המשך בהודעה הבאה
תמר קאוליץ
New member
../images/Emo191.gif../images/Emo79.gif../images/Emo79.gifהמשך !../images/Emo79.gif../images/Emo79.gif
-- "זה נכון?" שאלה לילי את טום. "לילי, תלכי מפה." "רגע, אז זה נכון?" "מה נכון?" "שהרגע הלכת מכות עם גיאורג, כל המלון מדבר על זה." "לילי, תעופי מפה!" "מה העצבנות?" שאלה ברוע. "תסתמי ולכי." אמר טום בעייפות. "מה כבר קרה? הו, אני יודעת! זה כי אתה וגיאורג ברוגז?" אמרה בטון דיברו של ילד קטן. "לילי, נשבר לי ממך! תלכי מפה!" אמר טום ולפת בחוזקה את ידה. "אוה! דיי כבר! זה כואב! תעזוב!" "אז תלכי כבר! את לא מבינה שנמאס לי מהשטויות שלך?" "אני אתקשר למשטרה! זה... זה אסור לך!" טום שיחרר אותה, "תתבגרי, פאק." אמר והלך לחדרו. -- טום נכנס לחדרו, חנה וגוסטב עמדו שם מחובקים. ליבו התכווץ, הקנאה אכלה אותו. אך הוא ידע שקנאה זה הדבר האחרון שיעזור עכשיו. "חנה'לה..." אמר והצטרף לחיבוק שלהם, משאיר את גוסטב בהרגשה של גלגל שלישי. "טומי..." התייפחה חנה על כתפו, מביטה בגוסטב שעמד בצד. הם החליפו מבטים מלאי משמעות. משהו בגוסטב משך אותה, אולי המסתוריות שבו? אולי האופן שבו הוא מסמיק? היא לא ידעה. הדבר היחידי שידעה הוא שהיא ממש רוצה הביתה, להתקלח. "אני מרגישה מלוכלכת..." אמרה לבסוף. "את רוצה להתקלח?" שאל טום ברכות. "א-אתה בטוח שזה בסדר?" גימגמה. "בטח! קחי מגבת ותיכנסי." "תוכל להישאר בחדר? אני מפחדת שהוא יכנס..." "אל תפחדי, אני כאן." חיבק אותה. "תודה." אמרה ונכנסה למקלחת. -- "אתה מה?" שאלה לילי בתדהמה. "אני שכבתי איתה, כן נו." אמר גיאורג בשלווה. "אתה רציני?! אבל היא לא כאילו החברה של טום או משהו?" "זה לא היה מרצון, טיפשה." "אתה אנסת אותה ?!" "כן, מה הלחץ?" "סתם... סתם..." חייכה לילי ובפנים כבר תכננה כמה דברים. -- היא פשטה מעליה את בגדיה ונכנסה אל המקלחת, פותחת את הדוש. זרם מים חמים קלח מעליה ושטף אותה. היא הרגישה מלוכלכת. עוד קירצוף, עוד שפשוף, כבר הפעם השמינית שהסתבנה באותה מקלחת אך הכאב לא יורד. הכאב לא נשטף מעליה, הוא נשאר דבוק אליה, סוגר עליה. "את בוכה?" שמעה לפתע קול, היא לא רצתה לפתוח את העיניים. "תלך מפה!!" צעקה בפחד.
-- "זה נכון?" שאלה לילי את טום. "לילי, תלכי מפה." "רגע, אז זה נכון?" "מה נכון?" "שהרגע הלכת מכות עם גיאורג, כל המלון מדבר על זה." "לילי, תעופי מפה!" "מה העצבנות?" שאלה ברוע. "תסתמי ולכי." אמר טום בעייפות. "מה כבר קרה? הו, אני יודעת! זה כי אתה וגיאורג ברוגז?" אמרה בטון דיברו של ילד קטן. "לילי, נשבר לי ממך! תלכי מפה!" אמר טום ולפת בחוזקה את ידה. "אוה! דיי כבר! זה כואב! תעזוב!" "אז תלכי כבר! את לא מבינה שנמאס לי מהשטויות שלך?" "אני אתקשר למשטרה! זה... זה אסור לך!" טום שיחרר אותה, "תתבגרי, פאק." אמר והלך לחדרו. -- טום נכנס לחדרו, חנה וגוסטב עמדו שם מחובקים. ליבו התכווץ, הקנאה אכלה אותו. אך הוא ידע שקנאה זה הדבר האחרון שיעזור עכשיו. "חנה'לה..." אמר והצטרף לחיבוק שלהם, משאיר את גוסטב בהרגשה של גלגל שלישי. "טומי..." התייפחה חנה על כתפו, מביטה בגוסטב שעמד בצד. הם החליפו מבטים מלאי משמעות. משהו בגוסטב משך אותה, אולי המסתוריות שבו? אולי האופן שבו הוא מסמיק? היא לא ידעה. הדבר היחידי שידעה הוא שהיא ממש רוצה הביתה, להתקלח. "אני מרגישה מלוכלכת..." אמרה לבסוף. "את רוצה להתקלח?" שאל טום ברכות. "א-אתה בטוח שזה בסדר?" גימגמה. "בטח! קחי מגבת ותיכנסי." "תוכל להישאר בחדר? אני מפחדת שהוא יכנס..." "אל תפחדי, אני כאן." חיבק אותה. "תודה." אמרה ונכנסה למקלחת. -- "אתה מה?" שאלה לילי בתדהמה. "אני שכבתי איתה, כן נו." אמר גיאורג בשלווה. "אתה רציני?! אבל היא לא כאילו החברה של טום או משהו?" "זה לא היה מרצון, טיפשה." "אתה אנסת אותה ?!" "כן, מה הלחץ?" "סתם... סתם..." חייכה לילי ובפנים כבר תכננה כמה דברים. -- היא פשטה מעליה את בגדיה ונכנסה אל המקלחת, פותחת את הדוש. זרם מים חמים קלח מעליה ושטף אותה. היא הרגישה מלוכלכת. עוד קירצוף, עוד שפשוף, כבר הפעם השמינית שהסתבנה באותה מקלחת אך הכאב לא יורד. הכאב לא נשטף מעליה, הוא נשאר דבוק אליה, סוגר עליה. "את בוכה?" שמעה לפתע קול, היא לא רצתה לפתוח את העיניים. "תלך מפה!!" צעקה בפחד.
0oSharoNo0
New member
איזה הזוי....../images/Emo12.gif
אבל הסיפור יפה..! חחח גאורג אנס את חנה..?? (ואני עוד צוחקת על זה)
אז לזה התכוונתם שלא כדאי להיות חנה.......
אבל הסיפור יפה..! חחח גאורג אנס את חנה..?? (ואני עוד צוחקת על זה)
0oSharoNo0
New member
איזה איומים..... חחח
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.