0oSharoNo0
New member
מיכלי?? זה ממש יפה..!!!../images/Emo99.gif
קראתי עכשיו מלא פרקים כי לא יכלתי לפני זה..
מחכה כבר להמשך..!!
קראתי עכשיו מלא פרקים כי לא יכלתי לפני זה..
שרשור פאנפיקים חדש
- פותח הנושא X Slider
- פורסם בתאריך
גוד!!!תמשיכי!!עכשיו!../images/Emo11.gif ../images/Emo190.gif
נו אבללללללללללללללללללללללללללללללללללללל חחח אני מתה על הפאנפיק הזהP: שמתי לב,אחרי שקראתי כמה בכל מיני מקומות,שזה בכל זאת לא כל כך מעניין אותי, אבל את עושה אותו כל כך טוב!!זה כזה מענייןD: חח,כשהתחלתי לקרוא את הפאנפיק שלך תודה לאל היו שם כבר תשעה פרקים אז זה היה ברצף
נו אבללללללללללללללללללללללללללללללללללללל חחח אני מתה על הפאנפיק הזהP: שמתי לב,אחרי שקראתי כמה בכל מיני מקומות,שזה בכל זאת לא כל כך מעניין אותי, אבל את עושה אותו כל כך טוב!!זה כזה מענייןD: חח,כשהתחלתי לקרוא את הפאנפיק שלך תודה לאל היו שם כבר תשעה פרקים אז זה היה ברצף
Ich liebe T H
New member
../images/Emo203.gifאני שמחה לשמועעע:]
Ich liebe T H
New member
../images/Emo203.gifכןכן...אבל השרושר לא קופץ יותר><><
צריך לפתוח חדשש><<
צריך לפתוח חדשש><<
Ich liebe T H
New member
../images/Emo203.gif../images/Emo203.gifפרק 12../images/Emo203.gif../images/Emo203.gif
מארועי הפרק הקודם: "את בסדר?" שאל ביל חרישית "הוא עשה לך משהו? פגע בניתוח?" הזדעזע כשנזכר במצב העדין שהייתה שרויה בו. "הוא לא הספיק, באת בדיוק בזמן, מנעת ממנו לחרוץ את גורלי טרם עת.." בכתה. ביל לא היה צריך לדעת יותר מזה. מיקה בסדר. כעת יכל לתת לגופו לקרוס באפיסת כוחות. XX "אמרו לי בבית החולים שאת בדרך כלל הולכת לקפה הזה כשאת רוצה לנוח.." אמר טום ללין מבלי שהתבקש אפילו. "את בסדר עכשיו?" שאל אותה בקול רך. "אני מניחה שכן.." אמרה מהורהרת. "נהדר!" הכריז טום ובאומרו זאת, שלף מכיס מכנסיו השחורים מטפחת אדומה. בזריזות קשר אותה סביב עיניה של לין. "טום מה אתה עושה?!" התפלאה לין במרמור. "את תראי. את תכף תראי..." לחש לה טום באוזנה, מוביל אותה בידיו, לא מותיר לה ברירה, אלא לסמוך עליו-בעיניים עצומות-. הוא הוביל אותה מחוץ לבית הקפה. בחוץ, הגשם פסק. ריח של רטיבות עמד באוויר. לין לקחה נשימה עמוקה, מכניסה את האוויר הצלול של הלילה אל תוך ריאותיה. הם הלכו 15 דקות לערך. טום הוביל אותו בדרכים חשוכות ומוארות, שוממות ומלאות בני אדם. עד שהם הגיעו לחוף הים. החוף היה חוף רחצה מוכרז, אך באותו רגע הם היו היחידים על חוף הזה. הם ורק הם. רשרוש המים היה כה ערב לאוזנה של לין שהיא התמכרה לו, מטה את אוזנה, כמשתוקקת לשמוע עוד ועוד. טום פרם בעדינות את הקשר של המטפחת. לין פקחה את עיניה באיטיות והסתכלה סביב. ליבה פעם כמו שלא פעם מעודו. היא הייתה נרגשת, נפעמת כשראתה מה הכין טום עבורה. הם עמדו מתחת לפרגולה עטויה סדין לבן דק שדרכו ניתן היה לראות אורות של פנסים. על החול הרטוב היו פזורים עלי ורדים לבנים ואדומים שמדי פעם התעופפו מעט מצד לצד, נתקלים בסדין הלבן וחוזרים. היה שם גם שרפרף קטן מעץ. צבוע כולו בלקה מבריקה. על השרפרף היו מונחים בקבוק שמפניה ושני גביעים. הכול נראה כל כך חלומי ומהפנט, לין הרגישה כמו באגדות. היא הישירה מבט לעברו. הוא עמד נבוך, לחייו העלו סומק קל, הוא השפיל את מבטו, לא ידע באילו מילים לבחור. "טומי לא היית צריך…"גמגמה לין בקול רך. "לין אני אוהב אותך" לחש לה חזרה. הם התיישבו על מצע העלים, על ברכיהם. האהבה בערה בקרבם. טום הוציא קופסא מהכיס. עיניה של לין אורו. "לא נכון!" לחשה במהירות. הוא פתח את הקופסא ומתוכה נצצה טבעת עשויה זהב לבן עם יהלום קטנטן ועדין. הוא החזיק את הקופסא מול עיניה הדומעות של לין. צמרמורת של תשוקה והתרגשות עברה בעורם. "רציתי להראות לך בדרך כלשהי, שאני לא אפסיק לאהוב אותך. אני רוצה למסד את הקשר בינינו.."גמגם טום. לחייו עדיין היו סמוקות ממבוכה. "ואז ביל הציע.." התחיל טום להגיד "טומי…" התייפחה לין מאושר טום שלף את הטבעת מהקופסא, הוא החזיק אותה עד שלין הושיטה את האמה. הוא ענד לה את הטבעת. עורה היה חיוור. "כעת את מאורסת לי..." אמר בשקיקה. היא התקרבה אליו, והם התנשקו בתשוקה. באהבה. וכך, תחת כיפת השמיים שזורי הכוכבים, הצטלבו שני גורלות של זוג אוהבים. XX נראה לי שהשרשור הזה לא קופץ יותר>< מה אתן אומרות?
מארועי הפרק הקודם: "את בסדר?" שאל ביל חרישית "הוא עשה לך משהו? פגע בניתוח?" הזדעזע כשנזכר במצב העדין שהייתה שרויה בו. "הוא לא הספיק, באת בדיוק בזמן, מנעת ממנו לחרוץ את גורלי טרם עת.." בכתה. ביל לא היה צריך לדעת יותר מזה. מיקה בסדר. כעת יכל לתת לגופו לקרוס באפיסת כוחות. XX "אמרו לי בבית החולים שאת בדרך כלל הולכת לקפה הזה כשאת רוצה לנוח.." אמר טום ללין מבלי שהתבקש אפילו. "את בסדר עכשיו?" שאל אותה בקול רך. "אני מניחה שכן.." אמרה מהורהרת. "נהדר!" הכריז טום ובאומרו זאת, שלף מכיס מכנסיו השחורים מטפחת אדומה. בזריזות קשר אותה סביב עיניה של לין. "טום מה אתה עושה?!" התפלאה לין במרמור. "את תראי. את תכף תראי..." לחש לה טום באוזנה, מוביל אותה בידיו, לא מותיר לה ברירה, אלא לסמוך עליו-בעיניים עצומות-. הוא הוביל אותה מחוץ לבית הקפה. בחוץ, הגשם פסק. ריח של רטיבות עמד באוויר. לין לקחה נשימה עמוקה, מכניסה את האוויר הצלול של הלילה אל תוך ריאותיה. הם הלכו 15 דקות לערך. טום הוביל אותו בדרכים חשוכות ומוארות, שוממות ומלאות בני אדם. עד שהם הגיעו לחוף הים. החוף היה חוף רחצה מוכרז, אך באותו רגע הם היו היחידים על חוף הזה. הם ורק הם. רשרוש המים היה כה ערב לאוזנה של לין שהיא התמכרה לו, מטה את אוזנה, כמשתוקקת לשמוע עוד ועוד. טום פרם בעדינות את הקשר של המטפחת. לין פקחה את עיניה באיטיות והסתכלה סביב. ליבה פעם כמו שלא פעם מעודו. היא הייתה נרגשת, נפעמת כשראתה מה הכין טום עבורה. הם עמדו מתחת לפרגולה עטויה סדין לבן דק שדרכו ניתן היה לראות אורות של פנסים. על החול הרטוב היו פזורים עלי ורדים לבנים ואדומים שמדי פעם התעופפו מעט מצד לצד, נתקלים בסדין הלבן וחוזרים. היה שם גם שרפרף קטן מעץ. צבוע כולו בלקה מבריקה. על השרפרף היו מונחים בקבוק שמפניה ושני גביעים. הכול נראה כל כך חלומי ומהפנט, לין הרגישה כמו באגדות. היא הישירה מבט לעברו. הוא עמד נבוך, לחייו העלו סומק קל, הוא השפיל את מבטו, לא ידע באילו מילים לבחור. "טומי לא היית צריך…"גמגמה לין בקול רך. "לין אני אוהב אותך" לחש לה חזרה. הם התיישבו על מצע העלים, על ברכיהם. האהבה בערה בקרבם. טום הוציא קופסא מהכיס. עיניה של לין אורו. "לא נכון!" לחשה במהירות. הוא פתח את הקופסא ומתוכה נצצה טבעת עשויה זהב לבן עם יהלום קטנטן ועדין. הוא החזיק את הקופסא מול עיניה הדומעות של לין. צמרמורת של תשוקה והתרגשות עברה בעורם. "רציתי להראות לך בדרך כלשהי, שאני לא אפסיק לאהוב אותך. אני רוצה למסד את הקשר בינינו.."גמגם טום. לחייו עדיין היו סמוקות ממבוכה. "ואז ביל הציע.." התחיל טום להגיד "טומי…" התייפחה לין מאושר טום שלף את הטבעת מהקופסא, הוא החזיק אותה עד שלין הושיטה את האמה. הוא ענד לה את הטבעת. עורה היה חיוור. "כעת את מאורסת לי..." אמר בשקיקה. היא התקרבה אליו, והם התנשקו בתשוקה. באהבה. וכך, תחת כיפת השמיים שזורי הכוכבים, הצטלבו שני גורלות של זוג אוהבים. XX נראה לי שהשרשור הזה לא קופץ יותר>< מה אתן אומרות?
LetTheFlamesBegin
New member
מיכליי :]]
אני דורשתת המשךךך
אני דורשתת המשךךך
שנינושהמותק
New member
מהמממםם ,מדהיםם איזה יופיייי
המשךךך !!!
המשךךך !!!
0oSharoNo0
New member
כמה רומנטי......./images/Emo9.gif
חחח אהבתי! 3>
חחח אהבתי! 3>
נוריתוש המלכה
New member
המשך!!!!!!!איזה יפה זה!!יא מוכשרת!!
אני דורשת המשך עכשיו!!!!!!
אני דורשת המשך עכשיו!!!!!!
ElinorLahav
New member
ממממממממדהים ../images/Emo9.gif
Ich liebe T H
New member
../images/Emo203.gifחחחחח נו מה;;;;
לפחות צחקת-_-
לפחות צחקת-_-
chen kaulitz
New member
אוף,
למה אין המשך? מחכה בקוצר רוח ^^
למה אין המשך? מחכה בקוצר רוח ^^
dorkiflitz
New member
../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif../images/Emo20.gifפרק 1../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif
הסיפור השני שאני כותבת. יש לי עוד אחד.. הפלאפון של ביל קיבל הודעת SMS "טום תביא את הפלאפון" אמר ביל כשהוא שוכב ורואה טלוויזיה באוטובוס שלהם ביל לא כל כך שם לב למה שטום עושה.. הוא רק המשיך לבהות בתוכנית שהוא רואה רגע, טום נרדם וביל לא שם לב כל כך.. פתאום ביל שומע בום, משהו כבד נפל. הוא קם וראה את טום מעוך על הרצפה... הוא נפל מהמיטה.. "איזה חמור.." אמר וקם לעבר הטלפון שלו, עובר מעל טום וקורא את ההודעה. "ב11:00 אתם הולכים לראות את הרקדניות" קרא ביל את ההודעה שקיבל מהמפיק שלהם "מוכן לראות כוסיות?" שאל ביל את טום שעדיין היה מרוח על הרצפה "מה? כוסיות? איפה?" קם טום עם הסימנים של הכרית על לחיו וחיפש בנות מסביבו "תגיד הן יודעות שאנחנו רואים אותן?" שאל טום את ביל כשהם יוצאים מהאוטובוס לעבר הסטודיו הענק של להקת הבנות הייצוגית של גרמניה. "אני לא יודע, תכף נראה את דייויד והוא יגיד לנו הכל. בינתיים תמרח מייק-אפ על הבלוטה הסגולה שצמחה לך הראש" אמר ביל וצחק על אחיו "אולי בואי תמרחי לי אחותי?" גיחך טום על ביל. הם אהבו לרדת אחד על השני בלי סוף.. זה כל כך שיעשע אותם. "זה בסדר.. נראלי הכובע הבהמתי הזה מסתיר לך אותה" אמר ביל ובחן את הכובע של טום כשהוא נותן לו כאפה בראש "סתום ולך כבר" אמר ושניהם צחקו.. "היי.. איפה דייויד.. הוא לא אמור להיות איתכם?" קם גוסטב מהספה שהוא וגיאורג ישבו עליה "לא.. הוא אמר שנפגוש אותו כאן.." אמר ביל "כמה זמן אתם פה?" שאל טום.. "משהו כמו רבע שעה, מה קרה טומי..? רוצה ללכת כבר לראות בנות מפזזות על רחבת הריקודים?" שאל גיאורג ועשה קול מצחיק "את האמת שכן" אמר טום והתיישב "שלום בננים!" אמר דייויד ונכנס ללובי הסטודיו בכניסה שמשכה את כל תשומת הלב של הבנים "היי.." אמר ביל והמשיך להסתכל בעיתונים שהיו שם טום ישב שם והרטיט את הרגל שלו, גוסטב עשה כל מיני פעלולים עם מקלות התיפוף שהיו לו בתיק וגיאורג פשוט ישב ולא עשה כלום "אוקיי תקשיבו, זה הולך ככה.." אמר דייויד והניח את התיק הכבד שסחב איתו ביל סגר את העיתון והפנה את כל תשומת הלב שלו לדייויד "החדר של הרקדניות שילוו אותנו בהופעות ובקליפים הוא חדר ענק עם מכשירים והכל. בקיר אחד של החדר יש מראה על כל הקיר. אנחנו נכנס מהצד השני ונראה את הרקדניות דרך הקיר של המראה. הן לא יודעות שאנחנו שם. ביקשתי מהמדריכה שלהם לא להגיד להן כדי שיהיו טבעיות. אוקיי?" ""אוקיי" אמר גיאורג "יאללה בואו" אמר דייויד ולקח את התיק שלו והוביל את הבנים "אין שם מעריצות שלנו, נכון?" שאל ביל בדרך את דייויד "לא, אני הייתי בועדת בחירה של הרקדניות והשתדלתי כמה שיותר לא להכניס מעריצות. הן יודעות מי אתם והכל, אבל הן לא מעריצות אתכם." אמר ופתח את הדלת של החדר. ארבעת הבנים ודייויד נכנסו לחדר. הייתה שמה ספה גדולה, שולחן, כמה נשנושים ושתייה. "אני כאן!" אמר טום ומיהר לתפוס את המקום הכי טוב שבו אפשר לראות הכל "איזה טיפש" אמר ביל והתיישב לידו "מה הן עושות עכשיו?" שאל גיאורג והתיישב "אין לי מושג" אמר דייויד והוריד את משקפי השמש שלו. הבנות היו בחזרה. הן בסטודיו שם מהבוקר עד הערב כדי להוציא את הריקוד הכי טוב בשביל הקליפ הבא של טוקיו הוטל. הן התמקמו על הבר, הרימו את הרגל שלהן הכי גבוה ונמתחו עד לסופה. "גמישות..." אמר ביל והכניס את הבייגלה לפה "כן.." אמר טום והנהן הבנות הסתובבו והתכוננו לרקוד את הביצוע שלהן לRette Mich.. הייתה נערה מרכזית, שבכל ריקוד היא הייתה שורה ראשונה, באמצע. רקדנית מצטיינת. מגיל 4 היא רוקדת. היא הסתובבה, וחייכה. היא כבר הייתה מתה לרקוד את הריקוד.. הן הסתובבו למראה כדי להתחיל את הריקוד. טום קלט אותה. קלט את החיוך המקסים שלה ונכבש. "אתה רואה אותה?" אמר דייויד לגיאורג והצביע עליה "היא הרקדנית המצטיינת. היא רוקדת שם הכי טוב.. אין דברים כאלה." אמר טום המשיך לבהות בה. נערה, בת 16 וחצי. היא הייתה הרקדנית המצטיינת של הסטודיו. כל חייה הוקדשו לריקוד.. היא רקדה הכל. מודרני, קלאסי, בלט, היפהופ, סלסה.. היא באה לסטודיו 4 פעמים בשבוע. יש לה שיער גלי, חום, ארוך עד לקו החזיה. עיניים כחולות, גוף משגע, ופנים יפייפיות. קראו לה איימי. היה לה חיוך כובש. היא הייתה תמיד בחברת אנשים שאהבו אותה והיא אותם. הסטודיו בשבילה זה החיים שלה. כל כך כיף לה שם, לבוא כל פעם ולפגוש את חברותיה.. כל אחת התמקמה בתנוחה שהייתה צריכה להתחיל את הריקוד שלה. השיר התחיל, וכך גם הריקוד. מהתנועה הראשונה שאיימי עשתה טום נכבש עוד יותר. הוא לא יכל להזיז את העיניים ממנה.. ההנפה עם הרגל, הסיבוב המכופל. כל התנועות שלה היו מושלמות. וכל הריקוד היא חייכה, חיוך מדהים. באיזשהוא שלב ביל שם לב שהן גם יודעות את המילים של השיר.. "איך הן יודעות את כל המילים? אמרת שהן לא מעריצות.." שאל ביל את דייויד "הן לא. המדריכה שלהן אמרה לי שהן למדו את המילים כי זה עוזר להן לשמור על הקצב של השיר.." אמר "אה.. מגניב." אמר ביל והמשיך לצפות. טום אהב את זה שאיימי רוקדת ושרה את השיר שהוא הלחין. גרם לו תחושת גאווה. ולעוד הרבה תחושות.. "יו איזה מגניב! ראית את השפגט הזה!?" אמר גוסטב לגיאורג "ששש.. תן לראות" אמר הריקוד הסתיים. כל אחת בתנועת הסיום שלה.. "לאיזה עוד שירים יש להן ריקוד?" שאל טום את דייויד.. עדיין בוהה ברקדניות "כמעט לכל השירים הן הכינו ריקוד.." אמר דייויד "אוקיי.. תיהיה לנו חזרה איתן מתישהוא?" אמר טום שלושת חברי הלהקה הסתכלו על טום. הם כבר ידעו מה הוא חושב אבל לא אמרו מילה.. "כן.. או מחר או מחרתיים" אמר דייויד וחייך טום המשיך להסתכל על הרקדניות. יותר נכון המשיך להסתכל על איימי, שנשבה בקסמיה. הוא היה מת לדעת איך קוראים לה, מת להחליף איתה מילה, מת להעביר איתה את החזרות שלהם ביחד, מת להופיע איתה על הבמה.. הוא נכבש על ידה..
הסיפור השני שאני כותבת. יש לי עוד אחד.. הפלאפון של ביל קיבל הודעת SMS "טום תביא את הפלאפון" אמר ביל כשהוא שוכב ורואה טלוויזיה באוטובוס שלהם ביל לא כל כך שם לב למה שטום עושה.. הוא רק המשיך לבהות בתוכנית שהוא רואה רגע, טום נרדם וביל לא שם לב כל כך.. פתאום ביל שומע בום, משהו כבד נפל. הוא קם וראה את טום מעוך על הרצפה... הוא נפל מהמיטה.. "איזה חמור.." אמר וקם לעבר הטלפון שלו, עובר מעל טום וקורא את ההודעה. "ב11:00 אתם הולכים לראות את הרקדניות" קרא ביל את ההודעה שקיבל מהמפיק שלהם "מוכן לראות כוסיות?" שאל ביל את טום שעדיין היה מרוח על הרצפה "מה? כוסיות? איפה?" קם טום עם הסימנים של הכרית על לחיו וחיפש בנות מסביבו "תגיד הן יודעות שאנחנו רואים אותן?" שאל טום את ביל כשהם יוצאים מהאוטובוס לעבר הסטודיו הענק של להקת הבנות הייצוגית של גרמניה. "אני לא יודע, תכף נראה את דייויד והוא יגיד לנו הכל. בינתיים תמרח מייק-אפ על הבלוטה הסגולה שצמחה לך הראש" אמר ביל וצחק על אחיו "אולי בואי תמרחי לי אחותי?" גיחך טום על ביל. הם אהבו לרדת אחד על השני בלי סוף.. זה כל כך שיעשע אותם. "זה בסדר.. נראלי הכובע הבהמתי הזה מסתיר לך אותה" אמר ביל ובחן את הכובע של טום כשהוא נותן לו כאפה בראש "סתום ולך כבר" אמר ושניהם צחקו.. "היי.. איפה דייויד.. הוא לא אמור להיות איתכם?" קם גוסטב מהספה שהוא וגיאורג ישבו עליה "לא.. הוא אמר שנפגוש אותו כאן.." אמר ביל "כמה זמן אתם פה?" שאל טום.. "משהו כמו רבע שעה, מה קרה טומי..? רוצה ללכת כבר לראות בנות מפזזות על רחבת הריקודים?" שאל גיאורג ועשה קול מצחיק "את האמת שכן" אמר טום והתיישב "שלום בננים!" אמר דייויד ונכנס ללובי הסטודיו בכניסה שמשכה את כל תשומת הלב של הבנים "היי.." אמר ביל והמשיך להסתכל בעיתונים שהיו שם טום ישב שם והרטיט את הרגל שלו, גוסטב עשה כל מיני פעלולים עם מקלות התיפוף שהיו לו בתיק וגיאורג פשוט ישב ולא עשה כלום "אוקיי תקשיבו, זה הולך ככה.." אמר דייויד והניח את התיק הכבד שסחב איתו ביל סגר את העיתון והפנה את כל תשומת הלב שלו לדייויד "החדר של הרקדניות שילוו אותנו בהופעות ובקליפים הוא חדר ענק עם מכשירים והכל. בקיר אחד של החדר יש מראה על כל הקיר. אנחנו נכנס מהצד השני ונראה את הרקדניות דרך הקיר של המראה. הן לא יודעות שאנחנו שם. ביקשתי מהמדריכה שלהם לא להגיד להן כדי שיהיו טבעיות. אוקיי?" ""אוקיי" אמר גיאורג "יאללה בואו" אמר דייויד ולקח את התיק שלו והוביל את הבנים "אין שם מעריצות שלנו, נכון?" שאל ביל בדרך את דייויד "לא, אני הייתי בועדת בחירה של הרקדניות והשתדלתי כמה שיותר לא להכניס מעריצות. הן יודעות מי אתם והכל, אבל הן לא מעריצות אתכם." אמר ופתח את הדלת של החדר. ארבעת הבנים ודייויד נכנסו לחדר. הייתה שמה ספה גדולה, שולחן, כמה נשנושים ושתייה. "אני כאן!" אמר טום ומיהר לתפוס את המקום הכי טוב שבו אפשר לראות הכל "איזה טיפש" אמר ביל והתיישב לידו "מה הן עושות עכשיו?" שאל גיאורג והתיישב "אין לי מושג" אמר דייויד והוריד את משקפי השמש שלו. הבנות היו בחזרה. הן בסטודיו שם מהבוקר עד הערב כדי להוציא את הריקוד הכי טוב בשביל הקליפ הבא של טוקיו הוטל. הן התמקמו על הבר, הרימו את הרגל שלהן הכי גבוה ונמתחו עד לסופה. "גמישות..." אמר ביל והכניס את הבייגלה לפה "כן.." אמר טום והנהן הבנות הסתובבו והתכוננו לרקוד את הביצוע שלהן לRette Mich.. הייתה נערה מרכזית, שבכל ריקוד היא הייתה שורה ראשונה, באמצע. רקדנית מצטיינת. מגיל 4 היא רוקדת. היא הסתובבה, וחייכה. היא כבר הייתה מתה לרקוד את הריקוד.. הן הסתובבו למראה כדי להתחיל את הריקוד. טום קלט אותה. קלט את החיוך המקסים שלה ונכבש. "אתה רואה אותה?" אמר דייויד לגיאורג והצביע עליה "היא הרקדנית המצטיינת. היא רוקדת שם הכי טוב.. אין דברים כאלה." אמר טום המשיך לבהות בה. נערה, בת 16 וחצי. היא הייתה הרקדנית המצטיינת של הסטודיו. כל חייה הוקדשו לריקוד.. היא רקדה הכל. מודרני, קלאסי, בלט, היפהופ, סלסה.. היא באה לסטודיו 4 פעמים בשבוע. יש לה שיער גלי, חום, ארוך עד לקו החזיה. עיניים כחולות, גוף משגע, ופנים יפייפיות. קראו לה איימי. היה לה חיוך כובש. היא הייתה תמיד בחברת אנשים שאהבו אותה והיא אותם. הסטודיו בשבילה זה החיים שלה. כל כך כיף לה שם, לבוא כל פעם ולפגוש את חברותיה.. כל אחת התמקמה בתנוחה שהייתה צריכה להתחיל את הריקוד שלה. השיר התחיל, וכך גם הריקוד. מהתנועה הראשונה שאיימי עשתה טום נכבש עוד יותר. הוא לא יכל להזיז את העיניים ממנה.. ההנפה עם הרגל, הסיבוב המכופל. כל התנועות שלה היו מושלמות. וכל הריקוד היא חייכה, חיוך מדהים. באיזשהוא שלב ביל שם לב שהן גם יודעות את המילים של השיר.. "איך הן יודעות את כל המילים? אמרת שהן לא מעריצות.." שאל ביל את דייויד "הן לא. המדריכה שלהן אמרה לי שהן למדו את המילים כי זה עוזר להן לשמור על הקצב של השיר.." אמר "אה.. מגניב." אמר ביל והמשיך לצפות. טום אהב את זה שאיימי רוקדת ושרה את השיר שהוא הלחין. גרם לו תחושת גאווה. ולעוד הרבה תחושות.. "יו איזה מגניב! ראית את השפגט הזה!?" אמר גוסטב לגיאורג "ששש.. תן לראות" אמר הריקוד הסתיים. כל אחת בתנועת הסיום שלה.. "לאיזה עוד שירים יש להן ריקוד?" שאל טום את דייויד.. עדיין בוהה ברקדניות "כמעט לכל השירים הן הכינו ריקוד.." אמר דייויד "אוקיי.. תיהיה לנו חזרה איתן מתישהוא?" אמר טום שלושת חברי הלהקה הסתכלו על טום. הם כבר ידעו מה הוא חושב אבל לא אמרו מילה.. "כן.. או מחר או מחרתיים" אמר דייויד וחייך טום המשיך להסתכל על הרקדניות. יותר נכון המשיך להסתכל על איימי, שנשבה בקסמיה. הוא היה מת לדעת איך קוראים לה, מת להחליף איתה מילה, מת להעביר איתה את החזרות שלהם ביחד, מת להופיע איתה על הבמה.. הוא נכבש על ידה..
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.