../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif../images/Emo20.gifפרק 4../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif
הבנות נכנסו לסטודיו והניחו את כל הציוד שלהן במקום הקבוע.. איימי הלכה אל ג'ניפר.. "תגידי.. שמעת על התחרות החדשה הזאת בטלויזיה לרקדנים צעירים..?" שאלה איימי כששתיהן פושטות את בגדיהן לבגד הגוף.. "כן.." אמרה ג'ניפר וחולצתה חסמה את פניה "אבל יש לנו עכשיו להיות עם טוקיו הוטל בסיבוב הופעות.. קצת מעמיס." המשיכה ג'ניפר כשהיא מסדרת השיער שהתבלגן לה איימי לא ענתה. היא רק חשבה על החלום שלה להתפרסם בתור רקדנית.. החלום שלה מאז שהיא זוכרת את עצמה.. לזכות בפרסים, ולהתחיל להתפרסם בזכות הכישרון המדהים שלה.. "בואו בנות.. נעשה חימום.. תתמקמו על הבר ותעשו 50 כפיפות עם נגיעה בקצה האצבעות" אמרה לולה כשהיא מתכוונת ללכת לחפש את הדיסק של טוקיו הוטל ג'ניפר, איימי וחברתן, סטפני התמקמו אחת ליד השנייה בשורת הרקדניות.. איימי הייתה עם הפנים אל ג'ניפר וג'ניפר אליה. סטפני הייתה מאחורי איימי "מה.. אנחנו רציני הולכות לסיבוב הופעות עם טוקיו הוטל?" שאלה סטפני את עצמה ואת חברותיה.. "מסתבר שכן.." אמרה ג'ניפר והתכופפה לעוד סט איימי העדיפה שלא לענות והמשיכה בחימום "אתן יודעות כמה זמן זה יימשך..?" שאלה סטפני את הבנות "אני מאמינה שכמה חודשים.." אמרה ג'ניפר "עם הפסקות אני מקווה.." ענתה סטפני "אני לא יודעת.. איימי יש הפסקות של כמה ימים נכון..?" שאלה ג'ניפר את איימי לוודא את תשובתה איימי לא ענתה, היא חשבה.. חשבה הרבה. על טום, כמובן. שישר מתחילה לחשוב עליו.. "איימי?" שאלה סטפני "איימי!" קראה ג'ניפר והורידה את רגלה הימנית מהבר "אה..? מה?!" הזדקפה איימי וענתה לג'ניפר "הו, כבר חשבתי שנתפס לך השריר" אמרה ג'ניפר "מה שאלת..?" שאלה איימי שלא הייתה עדיין בפוקוס "אם יהיו לנו הפסקות במסע הופעות עם הלהקה" אמרה סטפני ועברה לרגלה השמאלית "אני חושבת שכן.. אני מקווה." אמרה איימי.. ועברה לרגלה השנייה לחימום סטפני וג'ניפר הסתכלו אחת על השניה בתימהון והמשיכו בעיסוקיהן ביל, טום, גיאורג וגוסטב נכנסו למיניבוס שהסיע אותם אל הסטודיו.. "וואי.. איזה קור.." אמר גוסטב והתיישב במקומו בשילוב ידיים, מנסה להתחמם בדרך כלשהיא "איפה הארנק שלי..?" שאל טום והתחיל לחפש בכיסיו הענקיים את הארנק שלו "אצלי בתיק.." אמר ביל והסתכל בחלון האוטו המשיך לנסוע וכל אחד היה שקוע במחשבותיו.. הם היו עייפים מלדבר.. הם התעוררו מוקדם מהרגיל בזכות טום.. שרק הוא מרטיט את רגלו באנרגיה רבה, מצפה כבר להגיע לסטודיו, לראות כבר את איימי, שלא יוצאת לו מהראש. ביל שם לב להתרגשותו של טום והבין. הוא קלט את אחיו.. הבין מה הוא חושב. וחזר לתסכל ברחובות הרטובים. בדרך, הבנים אספו את דייויד מבית הקפה, שם נפגש עם המנהל האישי של הבנים. "היי בנים" אמר ונכנס למיניבוס האטום. "היי.." סינן ביל והמשיך לבהות בחלון. דייויד לא כל כך עניין אותו.. "איך ישנתם?" שאל והוריד את הכפפות שלו מהידיים "מעולה. עד שטום קם" אמר ביל והסתכל על טום, שלא מפסיק להרטיט את רגלו ללא הרף "מה קרה טום..? הכל טוב?" שאל דייויד "הכל מצויין" חייך טום חיוך מאוס לדייויד עד שהוא עזב אותו הבנים ודייויד נכנסו ללובי הסטודיו והלכו לקבלה "להקת הרקדניות בפנים?" שאל דייויד את הפקיד שהיה עסוק בטלפונים.. "רק רגע" אמר הפקיד ללקוח בטלפון "מה שאלת?" שאל הפקיד את דייויד "הלהקה בפנים?" שאל דייויד בחוסר סבלנות בזמן שהבנים מאחורי. טום מתהלך סחור סחור, וביל, גוסטב וגיאורג עומדים שלושתם ולא מבינים מה יש לטום "כן, הן נכנסו לפני כחצי שעה" אמר הפקיד וחזר לדבר עם הבחור שהיה איתו בטלפון "בואו בנים" אמר דייויד והוביל אותם לחדר מאחורי המראה הגדולה טום התהלך ראשון ושלושת הבנים מאחוריו.. "כמה רדבול שתית על הבוקר?" שאל גיאורג את טום טום לא ענה ונכנס אחרי דייויד לחדר ואחריו הבנים דייויד הסיט את הוילון מהמראה, בנתיים טום התמקם על הספה. ולידו ביל וגיאורג. גוסטב ישב בכורסה טום קלט ישר את איימי.. יושבת על הרצפה, עם הגב מכופף, בהתחלה לא הבין מה קרה לה, למה היא יושבת עם ראש מורכן..? ואז היא קמה, וחברתה גם. שתיהן צחקו.. ואז הוא הבין שהן עשו תחרות.. הוא שמח לראות אותה, סופסוף. מאתמול.. זה נראה לו כמו נצח. הוא ראה אותה, צוחקת, רוקדת עם חברותיה ריקוד שלא קשור לשום שיר שלהם.. שמחה. "מה השיר שהן עובדות עליו היום?" שאל ביל "אני חושב שReden.." אמר דייויד ויצא מהחדר לסגור כמה עניינים חשובים בטלפון "Reden?!?!!?" קפץ טום ממקומו בשמחה "אוהו.. מישהו קם לתחייה!" אמר גוסטב והסתכל על טום שצוהל משמחה "הן הולכות לרקוד את Reden! את השיר שלי!!!" אמר וחייך חיוך מרוח מלא שיניים "איזה אידיוט.." סינן ביל והמשיך לבהות בבנות.. שמתארגנות לריקוד הבא שלהן. טום לא הגיב לביל.. הוא היה יותר מדי נרגש ונפעם מזה שאיימי הולכת לרקוד את השיר שלו.. "זה בטח יהיה ריקוד קופצני" אמר גיאורג והסתכל על ביל "מן הסתם.." ענה ביל הבנות התמקמו במקומותיהן, איימי כמובן, מקומה היה בשורה הראשונה באמצע. מקומה של כל רקדנית מצטיינת. השיר התחיל להתנגן, והן התנועעו במקומותיהן לפי הקצב הקופצני.. כל אחת התחילה בזמן שלה את הריקוד שלה, ואיימי גם. היא קפצה, הניפה את רגליה לכל עבר, בהתאם לריקוד. הגיעה הפזמון, והיא התחילה לקפץ ולחייך, היא נהינתה מכל רגע שרקדה. ואז טום שם לב שהיא גם יודעת את המילים.. "רגע.. איך הן.." אמר טום "יודעות את המילים? הן למדו בשביל לשמור על הקצב של הריקוד.." קטע ביל את השאלה הצפויה של אחיו התאום. הוא ידע הכל.. הכל. "איך ידעת..?" שאל טום "נו באמת.. תעשה לי טובה. ותנגב את הריר.." אמר ביל בצחוק טום לא ענה לאחיו והמשיך להתבונן באיימי.. שרקדה את הריקוד בהנאה מרובה, קופצת ומחייכת לכל עבר. וגם שרה את מילותיו. יותר גאה ומאושר טום לא יכל היה להיות.. "קחו רבע שעה הפסקה.." אמרה לולה ויצאה מחדר הסטודיו לשירותים "וואו, אני רעב. לא הספקתי לאכול.." אמר ביל "אני הערתי אותך מוקדם בשביל זה! אל תבוא בטענות!" ענה טום "אם לא היית מלחיץ אותי הייתי גם מספיק להביא לך כאפה!" אמר ביל "אבל הבאת לי!" ענה טום "נכון. ואני אביא לך עוד אחת אם לא תלך ותקנה לי עכשיו סנדביץ'" אמר ביל והוציא כסף מהתיק שלו "אבל למה אני?" ענה טום "כי זה באשמתך! קח ותביא לי סנדביץ' עם שוקולד." אמר ביל ודחף לתוך ידו של טום את הכס "וואו, איזה חום.." אמרה אימי וניגבה את פניה במגבת שלה "תגידי זה בסדר אם אני אצא ככה למסדרון?" שאלה את סטפני "כן, מה הבעיה. זה כולה בגד גוף.." ענתה סטפני והתיישבה על הרצפה "טוב, אני הולכת לקחת לי סנדביץ' רוצה גם?" שאלה ולקחה את הארנק שלה ביד "תביאי לי לשתות, אני מעולפת" אמרה סטפני כשהיא שוכבת על גבה -המשך למטה-