רגע רק רגע
Active member
לא אמרת starcraft?
העיקר שתהיה גלידה
העיקר שתהיה גלידה
שרשור צהריים
ואחריהם
- פותח הנושא Klayhamn
- פורסם בתאריך
זו לא טעות כלל
טבעי שאדם ינסה לחפש הצדקה לאמונותיו. מי שלא יכול להצדיק את אמונתו (באופן רציונאלי), והוא אינטילגנט -- יתקשה להגן עליה ולהרגיש שלם איתה. זו מסקנה בלתי-נמנעת שמגיעים אליה כשמבינים כמה קל "להאמין" (בכל דבר שהוא). הטעות היחידה היא שהם דבקים באמונה למרות שהם לא מצליחים למצוא בסיס או תימוכין כלשהו לאמונתם.
טבעי שאדם ינסה לחפש הצדקה לאמונותיו. מי שלא יכול להצדיק את אמונתו (באופן רציונאלי), והוא אינטילגנט -- יתקשה להגן עליה ולהרגיש שלם איתה. זו מסקנה בלתי-נמנעת שמגיעים אליה כשמבינים כמה קל "להאמין" (בכל דבר שהוא). הטעות היחידה היא שהם דבקים באמונה למרות שהם לא מצליחים למצוא בסיס או תימוכין כלשהו לאמונתם.
poseidon111
Active member
רגע רק רגע,אני רוצה לשלוח לך מסר
פרטי בעניין ה"דיון" הזה.אתה יודע איך?
פרטי בעניין ה"דיון" הזה.אתה יודע איך?
רגע רק רגע
Active member
תלחץ על הניק שלי...
יופיע - "שלח מסר". בהצלחה.
יופיע - "שלח מסר". בהצלחה.
poseidon111
Active member
קיבלת?
רגע רק רגע
Active member
כן. עניתי לך.
לא בדיוק
את מבלבלת בין המצוי ובין הרצוי. העובדה שהמצב הנתון הוא שלרוב האנשים יש "צורך להאמין" (נניח ב-"משהו גדול מהם") - אין פירושה שזה בהכרח המצב הרצוי. כשאת אומרת "טעות", את מתכוונת לפירוש השיפוטי של המילה, כמו: "זו טעות לאכול יותר מארוחה בשרית אחת ביום". כלומר, המילה "טעות" שעשית בה שימוש לא באה להצביע על המצב ה-"קיים" (כלומר על טעות עובדתית). במילים אחרות, את רצית לומר מה ראוי או מה רצוי שיהיה (על ידי כך שהצבעת על מה "לא רצוי" כביכול). כשאני אמרתי שזו "לא טעות כלל", זו הייתה הבעה של הדעה שלי שהמצב (שאנשים מחפשים רציונאליזציה לאמונותיהם) דווקא כן רצוי - שכן זה הוא מקור התבונה וזה מה שמבדיל אותנו מן הבהמה - היכולת שלנו לבחון את המציאות ולהבדיל בין אמת ושקר - על פי מה ש נכון אובייקטיבית , ולא על פי מה שהיינו רוצים שיהיה נכון. ה-"קושי" שאנחנו נתקלים בו לא נובע מכך שאנחנו לא אוהבים ש-"הכל נובע מצורך", אלא בשל הקונפליקט בין הרצון שלנו להמציא לעצמנו מציאות שנוחה לנו - ובין העובדה שאנחנו אינטילגנטיים מספיק כדי להבין שהפנטזיה שהמצאנו היא לא ודאית, ואפילו אולי לא כל כך סבירה.
את מבלבלת בין המצוי ובין הרצוי. העובדה שהמצב הנתון הוא שלרוב האנשים יש "צורך להאמין" (נניח ב-"משהו גדול מהם") - אין פירושה שזה בהכרח המצב הרצוי. כשאת אומרת "טעות", את מתכוונת לפירוש השיפוטי של המילה, כמו: "זו טעות לאכול יותר מארוחה בשרית אחת ביום". כלומר, המילה "טעות" שעשית בה שימוש לא באה להצביע על המצב ה-"קיים" (כלומר על טעות עובדתית). במילים אחרות, את רצית לומר מה ראוי או מה רצוי שיהיה (על ידי כך שהצבעת על מה "לא רצוי" כביכול). כשאני אמרתי שזו "לא טעות כלל", זו הייתה הבעה של הדעה שלי שהמצב (שאנשים מחפשים רציונאליזציה לאמונותיהם) דווקא כן רצוי - שכן זה הוא מקור התבונה וזה מה שמבדיל אותנו מן הבהמה - היכולת שלנו לבחון את המציאות ולהבדיל בין אמת ושקר - על פי מה ש נכון אובייקטיבית , ולא על פי מה שהיינו רוצים שיהיה נכון. ה-"קושי" שאנחנו נתקלים בו לא נובע מכך שאנחנו לא אוהבים ש-"הכל נובע מצורך", אלא בשל הקונפליקט בין הרצון שלנו להמציא לעצמנו מציאות שנוחה לנו - ובין העובדה שאנחנו אינטילגנטיים מספיק כדי להבין שהפנטזיה שהמצאנו היא לא ודאית, ואפילו אולי לא כל כך סבירה.
אני קוראת את הדיון המרתק שלכם כאן ו..
אני חייבת לציין שאני מסכימה עם כל מה שכתבת. עם זאת, יש לי שאלה אחת אליך, אם מישהו רציונלי ואינטיליגנט היה אומר לך שהוא מאמין במיסטיקה, או באחד מענפיה, והיה מספק לך עובדות/טיעונים/'הוכחות', האם היית מתייחס אליהם ברצינות? או שמראש היית פוסל על הסף מעצם היותך אתאיסט. (ואני מקווה שלא קבעתי כאן עובדה שגויה..)
אני חייבת לציין שאני מסכימה עם כל מה שכתבת. עם זאת, יש לי שאלה אחת אליך, אם מישהו רציונלי ואינטיליגנט היה אומר לך שהוא מאמין במיסטיקה, או באחד מענפיה, והיה מספק לך עובדות/טיעונים/'הוכחות', האם היית מתייחס אליהם ברצינות? או שמראש היית פוסל על הסף מעצם היותך אתאיסט. (ואני מקווה שלא קבעתי כאן עובדה שגויה..)
ובכן
בואי נאמר זאת כך -- מה לדעתך ההבדל בין "מדע" ובין "מיסטיקה"? אם הייתי אומר לך שיש לחפצים דוממים את היכולת להשפיע על חפצים דוממים אחרים ממרחק (וללא שום מגע ביניהם) - היית מתייחסת לכך כמיסטיקה? קסם? או כ-"כח פיזיקלי"? אין שום הבדל מיוחד בין הדברים (המדהימים) שחושף בפנינו המדע, ובין המיסטיקה - למעט העובדה שהראשונים מאוששים ע"י ראיות ומהווים חלק מתיאוריות ששרדו מבחני הפרכה ואת מבחן הזמן -- והאחרונים הם לא יותר מגחמות ופנטזיות אנושיות והרצון שלהם לדמיין שהמציאות היא "נוחה" ו-"נעימה" יותר מכפי שהיא באמת. אם מישהו יגלה לדוגמא שיש לבני אדם יכולת טלפתית, והוא יוכל להדגים זאת בצורה מדעית ולנסח תיאוריה שתסביר זאת ותכמת זאת בצורה מדוייקת, אז זו כבר לא תהיה "מיסטיקה" אלא יהיה חלק מגוף הידע המדעי. הסיבה היחידה שאני לא מתייחס ברצינות למיסטיקה פופולארית כמו טארוט, אסטרולוגיה וכיו"ב היא שאני יודע מה המקור שלהם (ימי הביניים או העת העתיקה), אני מודע לכך שהם מבוססים על משאלות-לב ותקוות (וזאת לדוגמא בין היתר בשל העובדה שהן מתמקדות באדם ובאופיו ה-"מיוחד" בעוד שידוע לנו --- מאלפי ענפי מדע שונים --- שאין שום דבר "מיוחד" באדם, שמבדיל אותו מיתר הקוסמוס. מבחינה ביולוגית הוא דומה כמעט לחלוטין לקרוביו הקופים, מבחינה קוסמולוגית, הוא חי על גרגר אבק נידח במערכת שמש נשכחת בגלקסיה אומללה שהיא רק אחת מבין (לפחות) מאות מיליארדי גלקסיות אחרות, וכו' וכו' וכ'....). במילים אחרות, כל תיאוריה "מוכחת" שמתיימרת להציג את האדם כבעל איזו תכונה מיוחדת ("נשמה" נניח) - תבחן על ידי (וע"י האקדמיה) בעין ספקנית מאוד. וזה הלא מה שמשותף לרוב ענפי המיסטיקה --- יחוס גורל מיוחד לאדם, כאילו היקום סובב סביבו. וממילא, ככל שהטענות מופרכות יותר -- כך כמות הראיות הנחוצות לשם הדגמת נכונותן - רבה יותר. ובאנגלית: extraordinary claims require extraordinary evidence. אם לדוגמא מישהו יטען שבעצם הממשל האמריקני אחראי לפיגוע במגדלי התאומים (תיאוריית קונספירציה נפוצה), הוא יצטרך לראיות רבות מאוד (הרבה יותר מהרגיל) כדי להוכיח שכך המצב. סתם לציין כמה אנומליות עובדתיות או ראיות נסיבתיות --- (תוך התעלמות ממסת הידע העצומה שמפריכה את התיאוריה) -- לא יספיק לשם כך. כדי להוכיח לדוגמא שקלפי הטארוט עובדים, צריך לעשות 2 דברים: 1. להדגים בתנאי מעבדה מבוקרים שיש לקלפי הטארוט יכולת טובה לנבא את העתיד --- לפחות יותר טוב מניחוש. 2. לנסח תיאוריה שמסבירה את הקשר בין הכוכבים / קלפים או מה שלא יהיה - ובין התרחשויות על כדור הארץ. במילים אחרות, כדי שקלפי הטארוט (או כל דבר על-טבעי אחר) יהווה הסבר לתופעה כלשהי -- הוא צריך להיות מסוגל להסביר מדוע הדברים הם דווקא "כך" ולא "אחרת". כל דבר שיכול בעצם להסביר "הכל", בעצם לא מסביר שום דבר. וזאת על קצה המזלג
אם תרצי ארחיב יותר במסר פרטי.
בואי נאמר זאת כך -- מה לדעתך ההבדל בין "מדע" ובין "מיסטיקה"? אם הייתי אומר לך שיש לחפצים דוממים את היכולת להשפיע על חפצים דוממים אחרים ממרחק (וללא שום מגע ביניהם) - היית מתייחסת לכך כמיסטיקה? קסם? או כ-"כח פיזיקלי"? אין שום הבדל מיוחד בין הדברים (המדהימים) שחושף בפנינו המדע, ובין המיסטיקה - למעט העובדה שהראשונים מאוששים ע"י ראיות ומהווים חלק מתיאוריות ששרדו מבחני הפרכה ואת מבחן הזמן -- והאחרונים הם לא יותר מגחמות ופנטזיות אנושיות והרצון שלהם לדמיין שהמציאות היא "נוחה" ו-"נעימה" יותר מכפי שהיא באמת. אם מישהו יגלה לדוגמא שיש לבני אדם יכולת טלפתית, והוא יוכל להדגים זאת בצורה מדעית ולנסח תיאוריה שתסביר זאת ותכמת זאת בצורה מדוייקת, אז זו כבר לא תהיה "מיסטיקה" אלא יהיה חלק מגוף הידע המדעי. הסיבה היחידה שאני לא מתייחס ברצינות למיסטיקה פופולארית כמו טארוט, אסטרולוגיה וכיו"ב היא שאני יודע מה המקור שלהם (ימי הביניים או העת העתיקה), אני מודע לכך שהם מבוססים על משאלות-לב ותקוות (וזאת לדוגמא בין היתר בשל העובדה שהן מתמקדות באדם ובאופיו ה-"מיוחד" בעוד שידוע לנו --- מאלפי ענפי מדע שונים --- שאין שום דבר "מיוחד" באדם, שמבדיל אותו מיתר הקוסמוס. מבחינה ביולוגית הוא דומה כמעט לחלוטין לקרוביו הקופים, מבחינה קוסמולוגית, הוא חי על גרגר אבק נידח במערכת שמש נשכחת בגלקסיה אומללה שהיא רק אחת מבין (לפחות) מאות מיליארדי גלקסיות אחרות, וכו' וכו' וכ'....). במילים אחרות, כל תיאוריה "מוכחת" שמתיימרת להציג את האדם כבעל איזו תכונה מיוחדת ("נשמה" נניח) - תבחן על ידי (וע"י האקדמיה) בעין ספקנית מאוד. וזה הלא מה שמשותף לרוב ענפי המיסטיקה --- יחוס גורל מיוחד לאדם, כאילו היקום סובב סביבו. וממילא, ככל שהטענות מופרכות יותר -- כך כמות הראיות הנחוצות לשם הדגמת נכונותן - רבה יותר. ובאנגלית: extraordinary claims require extraordinary evidence. אם לדוגמא מישהו יטען שבעצם הממשל האמריקני אחראי לפיגוע במגדלי התאומים (תיאוריית קונספירציה נפוצה), הוא יצטרך לראיות רבות מאוד (הרבה יותר מהרגיל) כדי להוכיח שכך המצב. סתם לציין כמה אנומליות עובדתיות או ראיות נסיבתיות --- (תוך התעלמות ממסת הידע העצומה שמפריכה את התיאוריה) -- לא יספיק לשם כך. כדי להוכיח לדוגמא שקלפי הטארוט עובדים, צריך לעשות 2 דברים: 1. להדגים בתנאי מעבדה מבוקרים שיש לקלפי הטארוט יכולת טובה לנבא את העתיד --- לפחות יותר טוב מניחוש. 2. לנסח תיאוריה שמסבירה את הקשר בין הכוכבים / קלפים או מה שלא יהיה - ובין התרחשויות על כדור הארץ. במילים אחרות, כדי שקלפי הטארוט (או כל דבר על-טבעי אחר) יהווה הסבר לתופעה כלשהי -- הוא צריך להיות מסוגל להסביר מדוע הדברים הם דווקא "כך" ולא "אחרת". כל דבר שיכול בעצם להסביר "הכל", בעצם לא מסביר שום דבר. וזאת על קצה המזלג
אם תרצי ארחיב יותר במסר פרטי.
רצוי ומצוי הם מונחים שאתה הכנסת לדיון
אני לא דיברתי על מה שרצוי אלא הבאתי את הטיעון הבא: אמונה אינה עובדה. עובדות ניתנות להוכחה. לכן, אמונה אינה ניתנת להוכחה. מכאן יוצא שלנסות להוכיח אמונה זאת טעות. האדם הרציונאלי בוחן את המציאות באמצעים אמפיריים וכך הוא מבסס עובדות לגבי המציאות שלו. לצורך העניין אם מחר יבוא האדם אשר יוכיח האמצעים אמפיריים שקלפי הטארוט חוזים את העתיד, הרי היכולת של קלפי הטארוט לחזות את העתיד היתה הופכת לעובדה שאמונה או חוסר אמונה בה לא היתה רלוונטית. העובדה הייתה שרירה וקיימת ללא צורך באמונתו של איש.
אני לא דיברתי על מה שרצוי אלא הבאתי את הטיעון הבא: אמונה אינה עובדה. עובדות ניתנות להוכחה. לכן, אמונה אינה ניתנת להוכחה. מכאן יוצא שלנסות להוכיח אמונה זאת טעות. האדם הרציונאלי בוחן את המציאות באמצעים אמפיריים וכך הוא מבסס עובדות לגבי המציאות שלו. לצורך העניין אם מחר יבוא האדם אשר יוכיח האמצעים אמפיריים שקלפי הטארוט חוזים את העתיד, הרי היכולת של קלפי הטארוט לחזות את העתיד היתה הופכת לעובדה שאמונה או חוסר אמונה בה לא היתה רלוונטית. העובדה הייתה שרירה וקיימת ללא צורך באמונתו של איש.
לא
את כתבת שזו "טעות" לנסות לחפש ראציונלאיזציה לאמונות. זה שיפוט שמתשייך לקטגוריה הפילוסופית של ה-"רצוי". כלומר, אמרת מה לטעמך לא רצוי שיהיה. אמונה אינה עובדה. עובדות ניתנות להוכחה. לכן, אמונה אינה ניתנת להוכחה. מכאן יוצא שלנסות להוכיח אמונה זאת טעות. לא, כאן הטעות (העובדתית) שלך: הקביעה האם זו טעות או לא טעות לנסות "להוכיח" אמונה היא שיפוט, והשאלה האם יש לעשות זאת או לא אינה קשורה בכלל למצב הנתון, אלא לעמדה סובייקטיבית שאת מחזיקה בה בנושא זה. מה דעתך לדוגמא על ההיסק הבא, במקום?: 1. אמונה אינה עובדה 2. עובדות ניתנות לצפייה ואישוש 3. לכן אמונה אינה ניתנת להוכחה או אישוש לכן : 4. יש לנסות ו-"להוכיח" כל מרכיב בתפיסת המציאות שלנו כדי שנוכל להבדיל בין אמונה ובין עובדה. מה שאנחנו סבורים שהוא נכון אך איננו מצליחים להוכיחו, הוא כנראה "אמונה", ואז נצטרך לשאול את עצמנו: 5. האם ראוי שיהיו לנו אמונות? מה שכתבת לאחר מכן אודות קלפי הטארוט היא בדיוק הסיבה שיש לנסות להוכיח שקלפי הטארוט עובדים . חוסר יכולת לעשות זאת יהווה סיבה טובה (לפחות בעיני חלק מהאנשים) לזנוח את האמונה הזו. הימנעות מלעשות זאת (לאמוד את נכונות העניין) יהיה חוסר-יושר אינטלקטואלי. הפסקה שכתבת בדיוק מדגימה את מה שניסיתי להצביע עליו: שיש לנסות ולבדוק הכל, כדי שנדע להבדיל בין אמת ושקר, ולזנוח את מה שאיננו יכולים בבטחון מספיק להמשיך ולהתייחס אליו כעובדה (וזאת, מתוך ההנחה שכל אדם היה מעדיף לדעת יותר או להיות מסוגל להבדיל טוב יותר בין אמת ושקר)
את כתבת שזו "טעות" לנסות לחפש ראציונלאיזציה לאמונות. זה שיפוט שמתשייך לקטגוריה הפילוסופית של ה-"רצוי". כלומר, אמרת מה לטעמך לא רצוי שיהיה. אמונה אינה עובדה. עובדות ניתנות להוכחה. לכן, אמונה אינה ניתנת להוכחה. מכאן יוצא שלנסות להוכיח אמונה זאת טעות. לא, כאן הטעות (העובדתית) שלך: הקביעה האם זו טעות או לא טעות לנסות "להוכיח" אמונה היא שיפוט, והשאלה האם יש לעשות זאת או לא אינה קשורה בכלל למצב הנתון, אלא לעמדה סובייקטיבית שאת מחזיקה בה בנושא זה. מה דעתך לדוגמא על ההיסק הבא, במקום?: 1. אמונה אינה עובדה 2. עובדות ניתנות לצפייה ואישוש 3. לכן אמונה אינה ניתנת להוכחה או אישוש לכן : 4. יש לנסות ו-"להוכיח" כל מרכיב בתפיסת המציאות שלנו כדי שנוכל להבדיל בין אמונה ובין עובדה. מה שאנחנו סבורים שהוא נכון אך איננו מצליחים להוכיחו, הוא כנראה "אמונה", ואז נצטרך לשאול את עצמנו: 5. האם ראוי שיהיו לנו אמונות? מה שכתבת לאחר מכן אודות קלפי הטארוט היא בדיוק הסיבה שיש לנסות להוכיח שקלפי הטארוט עובדים . חוסר יכולת לעשות זאת יהווה סיבה טובה (לפחות בעיני חלק מהאנשים) לזנוח את האמונה הזו. הימנעות מלעשות זאת (לאמוד את נכונות העניין) יהיה חוסר-יושר אינטלקטואלי. הפסקה שכתבת בדיוק מדגימה את מה שניסיתי להצביע עליו: שיש לנסות ולבדוק הכל, כדי שנדע להבדיל בין אמת ושקר, ולזנוח את מה שאיננו יכולים בבטחון מספיק להמשיך ולהתייחס אליו כעובדה (וזאת, מתוך ההנחה שכל אדם היה מעדיף לדעת יותר או להיות מסוגל להבדיל טוב יותר בין אמת ושקר)
אתה מתעקש לקשור את המילה "טעות" לעמדה
שיפוטית של רצוי או מצוי, של טוב או רע וכ"ו. העטת שאני דיברתי עליה היא טעות דוגמת 2+2=5. לומר שפתרון החיבור הוא שגוי, כלומר בבחינת טעות, איננו עמדה שיפוטית, אלא ציון עובדה. אני לא דיברתי על מה ראוי או רצוי להוכיח. טענתי היתה שלהצדיק אמונה ע" נסיון להוכיח את אמיתותה הוא כשל לוגי. האמונה אינה שייכת לתחום הלוגי ולכן לא ניתן להוכיח אותה באמצעים לוגיים. אם נוכיח ( ע"י אמצעים אמפיריים שיובילו למסקנות לוגיות) שקלפי טארוט מסוגלים לחזות את העתיד, הרי עשינו רק זה: הוכחנו שטארוט לוזים את העתיד. האמונה שאישית של אדם זה או אחר אינה מעלה או מורידה דבר.
שיפוטית של רצוי או מצוי, של טוב או רע וכ"ו. העטת שאני דיברתי עליה היא טעות דוגמת 2+2=5. לומר שפתרון החיבור הוא שגוי, כלומר בבחינת טעות, איננו עמדה שיפוטית, אלא ציון עובדה. אני לא דיברתי על מה ראוי או רצוי להוכיח. טענתי היתה שלהצדיק אמונה ע" נסיון להוכיח את אמיתותה הוא כשל לוגי. האמונה אינה שייכת לתחום הלוגי ולכן לא ניתן להוכיח אותה באמצעים לוגיים. אם נוכיח ( ע"י אמצעים אמפיריים שיובילו למסקנות לוגיות) שקלפי טארוט מסוגלים לחזות את העתיד, הרי עשינו רק זה: הוכחנו שטארוט לוזים את העתיד. האמונה שאישית של אדם זה או אחר אינה מעלה או מורידה דבר.
הבהרה
מה שאת אומרת היה אולי נכון לו היינו יודעים בוודאות מה מהעמדות שאנחנו מחזיקים בהן היא "אמונה" ומה מהן היא "עובדה". בפועל, אי-הוודאות המלווה אותנו הופכת את המצב להרבה יותר בעייתי ממה שאת מתארת, משום ש אין דיכוטומיה ברורה עבור רוב האנשים בין שני הדברים. מי שמאמין בגלגול נשמות או בכך שחייזרים מבקרים לעיתים תכופות בכדוה"א, הדבר עבורו הוא לא סתם "אמונה בלתי מבוססת" אלא עובדה. בפועל, אנשים לא מפרידים את מרכיבי תפיסת המציאות שלהם ל-"אמונות" ול-"ידע" - אלא מעדיפים להתייחס להכל כידע. אנשים דתיים לא רוצים לחשוב על עצמם כמי ש-"מקווים ומאמינים" שאלוהים קיים, אלא יודעים (כביכול) שהוא קיים. השאלה אם נצליח או לא נצליח להוכיח שקלפי הטארוט עובדים, היא זו שתכריע האם מדובר ב-"אמונה" או ב-"ידע", הלא כך? ואם כן - האם לא עולה מדבריך שבעצם ראוי ולנסות להוכיח את נכונותן של אמונותינו - כאשר הדבר אפשרי? ואז --- היכן בדיוק ה-"טעות"? את בעצם אומרת דבר והיפוכו: 1. אמונה בטארוט היא אמונה ולנסות ולהוכיח אותה זו "טעות" משום שלא ניתן לעשות זאת. 2. אם נצליח להוכיח שקלפי הטארוט חוזים את העתיד, אז האמונה בטארוט לא תהיה "אמונה" כי אם "ידע". אז מדוע זו טעות, עבור אדם (1) שמאמין בטארוט (או בכל דבר אחר) לפעול ע"פ (2) ולנסות לראות האם זו סתם אמונה לא-מבוססת או בעצם ידע? במילים אחרות, מדוע זו "טעות" לדעתך לבדוק שמה שאנחנו מאמינים בו נכון / לא-נכון (או שיש לו אחיזה כלשהי במציאות) - כאשר הדבר אפשרי?
מה שאת אומרת היה אולי נכון לו היינו יודעים בוודאות מה מהעמדות שאנחנו מחזיקים בהן היא "אמונה" ומה מהן היא "עובדה". בפועל, אי-הוודאות המלווה אותנו הופכת את המצב להרבה יותר בעייתי ממה שאת מתארת, משום ש אין דיכוטומיה ברורה עבור רוב האנשים בין שני הדברים. מי שמאמין בגלגול נשמות או בכך שחייזרים מבקרים לעיתים תכופות בכדוה"א, הדבר עבורו הוא לא סתם "אמונה בלתי מבוססת" אלא עובדה. בפועל, אנשים לא מפרידים את מרכיבי תפיסת המציאות שלהם ל-"אמונות" ול-"ידע" - אלא מעדיפים להתייחס להכל כידע. אנשים דתיים לא רוצים לחשוב על עצמם כמי ש-"מקווים ומאמינים" שאלוהים קיים, אלא יודעים (כביכול) שהוא קיים. השאלה אם נצליח או לא נצליח להוכיח שקלפי הטארוט עובדים, היא זו שתכריע האם מדובר ב-"אמונה" או ב-"ידע", הלא כך? ואם כן - האם לא עולה מדבריך שבעצם ראוי ולנסות להוכיח את נכונותן של אמונותינו - כאשר הדבר אפשרי? ואז --- היכן בדיוק ה-"טעות"? את בעצם אומרת דבר והיפוכו: 1. אמונה בטארוט היא אמונה ולנסות ולהוכיח אותה זו "טעות" משום שלא ניתן לעשות זאת. 2. אם נצליח להוכיח שקלפי הטארוט חוזים את העתיד, אז האמונה בטארוט לא תהיה "אמונה" כי אם "ידע". אז מדוע זו טעות, עבור אדם (1) שמאמין בטארוט (או בכל דבר אחר) לפעול ע"פ (2) ולנסות לראות האם זו סתם אמונה לא-מבוססת או בעצם ידע? במילים אחרות, מדוע זו "טעות" לדעתך לבדוק שמה שאנחנו מאמינים בו נכון / לא-נכון (או שיש לו אחיזה כלשהי במציאות) - כאשר הדבר אפשרי?
אני אנסה להיות ברורה יותר!
כאשר אני אמרתי שלנסות להוכיח אמונה זאת טעות כוונתי הייתה לכך שזאת טעות לנסות להוכיח כל דבר שהוא שלא באמצעים אמפיריים!( אנא ראה את במילים האחרונות כמודגשות באדום!). זריקת אמירות סתומות וקלישאות, או אמירות פסאודו מדעיות למיניהן, אינה דרך להוכיח דבר. ומעל לכל כוונת הייתה שאמונה אינה זקוקה להוכחה, שהרי אם היתה מוכחת היתה הופכת לעובדה. זה שאנשים מתיחסים לאמונותיהם כאל עובדות רק מעידה מה רב הבלבול בין אמונה לבין עובדה. ידע מבוסס רק על עובדות. כל השאר הוא במקרה הטוב דעה רווחת או אמונה לא מבוססת.
כאשר אני אמרתי שלנסות להוכיח אמונה זאת טעות כוונתי הייתה לכך שזאת טעות לנסות להוכיח כל דבר שהוא שלא באמצעים אמפיריים!( אנא ראה את במילים האחרונות כמודגשות באדום!). זריקת אמירות סתומות וקלישאות, או אמירות פסאודו מדעיות למיניהן, אינה דרך להוכיח דבר. ומעל לכל כוונת הייתה שאמונה אינה זקוקה להוכחה, שהרי אם היתה מוכחת היתה הופכת לעובדה. זה שאנשים מתיחסים לאמונותיהם כאל עובדות רק מעידה מה רב הבלבול בין אמונה לבין עובדה. ידע מבוסס רק על עובדות. כל השאר הוא במקרה הטוב דעה רווחת או אמונה לא מבוססת.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.