וודי משחק שם? זו סיבה לראות את הסרט (ועדיין לא) מסתבר שהוא שיחק גם בראשון. [ונום]
אני מבין שלא ראית את הראשון.
אבל למה? זה דווקא סרט די טוב.
איך ילד מגיע למצב שחיית המחמד שלו זה נחש?!
הוא הולך לחנות חיות שמוכרים בה הרבה חיות שונות והוא מתלהב מהנחשים אז הוא מבקש מהוריו שיקנו לו אחד.
*למען האמת אני אחר כך די נגעלתי מכל הרעיון של להחזיק חיה כזאת בכלוב והגעיל אותי אפילו להכנס לחנות הזאת.
(היא הייתה די קרובה לבית שלי ומכרו בה גם אוכל לחתולים וכלבים, אבל אני הלכתי למקום רחוק יותר לקנות כי לא הייתי מסוגל לקנות שם)
אני מפחדת מניק בלי קשר לנחש
כפי שצריך
[לגבי זה שאמרתי שזה מפחיד אנשים לומר "לא" שלוש פעמים ברצף]
זה קצת כמו ביטלג'וס - אבל מופיע דובי לא-לא.
זה לא רק בסדרות. [שקוראים למורים בשם משפחה]
בחול ככה קוראים למורים. רק בישראל יש מין חברותה כזו שלדעתי נותנת זלזול למורים.
כן, התכוונתי לזה שזה ככה באופן כללי.
דווקא לדעתי זלזול יכול לבוא באותה מידה גם עם שם משפחה וזה פשוט גורם לסוג של דיסטנס מעמדי כמו שיש בצבא.
זה סתם דבר מטופש כמו עניבות שתודה לאל לא נפוץ בארץ.
זה תמיד היה פדיחה לפגוש מורה מחוץ לבית ספר
ביסודי המורה שלי לאומנות הייתה חברה טובה של אמא שלי שהייתי רואה הרבה מחוץ לבית ספר.
בתיכון למד איתי בכיתה הבן של מורה שלי מחטיבת הביניים, אז היו כל מיני הזדמנויות שהייתי פוגש אותה בגלל זה.
נכון, אין צורך להשוות, אין ספק שפארקס יותר נכנסת ללב, אבל גם בסופרסטור יש דמויות נהדרות מאוד, ובעצם את רובן הייתי יכולה לראת משתלבות ממש טוב בפארקס. גלן לחלוטין. גארט הוא סוג של דונה. סנדרה == ג'רי. דינה, שאיין, מרקוס, מירטל, ג'סטין, בו, ברט, קרול... כל אחד מאלו הזוי בדרכו והיה יכול להוסיף משהו.
ג'ונה הוא אולי קצת נורמלי מידי, אבל גם בפארקס יש כאלה. איימי היחידה שאולי קצת משעממת בפני עצמה בשביל למצוא לה תפקיד שם (שלא יובן לא נכון, אני אוהבת אותה בהחלט בסופרסטור).
רציתי להתלונן שאמרת שגארט הוא סוג של דונה. אבל בעצם אולי...
דינה היא קצת רון מבחינת מאוד דעתנית. אבל לה מאוד אכפת מהחנות בעוד לרון לא ממש אכפת מדברים של עבודה.
ג'ונה הוא די בן. לא בהכל, אבל בלא מעט.
*אגב, אני עכשיו ראיתי עם אחיינים שלי את סוף עונה 1 ותחילת עונה 2 של סופרסטור. היה נחמד להזכר.
הפרשנות שלי לשאלה היא: את מה אתה מעדיף כרכיב במאכלים שלך, גזר או אליעזר?
אני בהחלט בעד זה שכל אדם יתן פרשנות משלו לשאלה.
אני חושב שאם זאת השאלה אז הרוב הגדול שלאנשים היו בוחרים בגזר.
אבל בשבילי זאת שאלה קשה: האם אני מעדיף לסבול לאכול גזר או בשר אדם.
כן אבל אפשר לסכם 90% מפעילותי בשעות הפנאי ב"צפתה בטלויזיה וחפרה באינטרנט".
אבל אפשר לחפור הרבה לגבי החפירות שלך באינטרנט.
בטח שחייבים שכל התשובונים שלך מהפורום יכנסו לביוגרפיה.
אני קצת חוששת בשבילך שאתה תצפה בסוף אבל זה יעשה לך רע, כי זו סדרה עם הרבה רוע אנושי. (חוץ מזה נראה לי שכבר ספוילרת משמעותית בכל מקרה) [לגבי הסדרה משחק הדיונון]
אוי. אז אולי באמת לא.
את יכולה להשוות את הסדרה לאיזו סדרה שאולי ראיתי?
ולא נראה לי שספוליירתי משמעותית. כלומר נראה לי שאני יודע רק את הקונספט הכללי. אם אין משהו מעבר לזה אז זה בעיקר נשמע לי משעמם.
וואלה, מהמרת שכן. ננסה לבדוק את זה. [לגבי השם Theodosia]
זה באמת עלה. אבל כנראה עדיין יש ממש מעט, אבל זה בטרנד של עלייה.
These picks aren't what you'd expect.
www.huffpost.com
*מצחיק שבכתבה מ2016 כנראה לא מודעים להמילטון. כן מודעים לסדרה ויקינגים שבגללה עלתה הפופולריות של השם Ragnar
(אני כבר הוכחתי במבחני אונליין שהבאנו פה מתישהו שאני
לא פסיכופאטית, ולכן זה ברור שאני כן אוהבת את בן.)
היו לנו מבחנים שבדקו מי פסיכופאט? ואני עברתי?
ספוילר גדול מאוד לסדרה המקום הטוב: הכוונה שלי היא למקום "הטוב" שמייקל עובד בו, כלומר החלק של המקום הרע שמייקל עובד בו על אנשים שהם במקום הטוב עד שהם ישתפרו.
אה, זה באמת מעניין
קודם תוכיח שיש בכלל צד שני וזה לא קונספירציה ואין שום דבר מחוץ לכיפת השמיים שאנחנו רואים.
*היא עלתה עלינו move to intercept*
כן, מחנכת.
ואני מניחה שזה בגלל שכמו עם לבוש, ישראל זו מדינה עם מעט מאוד כללי פורמליות (למעשה שמעתי פעם הרצאה של אנתרופולוגית שהגדירה אותנו בתור המדינה היחידה בלי פורמליות, למרות שזה אולי לא מדויק לגמרי). אז זה מתבטא גם בשימוש בשמות פרטיים איפה שבמדינות רבות משתמשים בתארים ובשמות משפחה.
הא, מעניין. "המדינה היחידה בלי פורמליות". תיאור יחסית נחמד.
מעניין ממה זה נובע.
וואו אז אתה אדם מאוד לא פחדן. כחרדתית אני חושבת שהשאלה ההפוכה היא ממש קלה, ואם היית שואל אותה אז היו לי המון תשובות. למשל כשאני נוסעת ברכב על צלע של הר, אז אני כל הזמן מפחדת שהרכב יסטה קצת וניפול לתהום. מניחה שלרוב האנשים אין פחד כזה.
יש לי המון חרדות. אבל אני חושב שזה חרדות שיש גם לאנשים אחרים - חרדות חברתיות פשוט במידה מוגזמת. אני מפחד לגשת אל בן אדם זר ולשאול משהו. אני מפחד מלדבר עם הרבה אנשים בטלפון. אני מפחד ממה שאנשים חושבים עלי. אני מפחד מדחייה. אני מפחד שאני אף פעם לא אהיה מאושר באמת.
כשאני נוסע על צלע הר בהחלט עוברת לי המחשבה שאולי הרכב יסטה ואני אפול לתהום. גם כל פעם שמישהו מהמשפחה שלי לא עונה לטלפון או לא חוזר מאיפשהו בזמן אני חושב שהוא אולי הוא היה בתאונת דרכים ומת. אבל אני לא ממש מרגיש שאני מפחד מהדברים האלו כי אני מרגיש שאין לי שום יכולת להשפיע עליהם.
לעומת זאת לפעמים כשאני נוסע על צלע הר או כשאני עומד בכל מקום מאוד גבוה מפחיד אותי שלרגע אחד אני אאבד את זה ואסטה בכוונה או אקפוץ בכוונה. אז אולי בעצם הייתי כותב את זה.
*בעצם אני גם מפחד לראות את משחק הדיונון, אז אולי לא הייתי צריך להתפלסף כל כך. או אולי זה מתקשר לפחד לגבי זה שאני אהיה לא מאושר.
לא יודעת (לא בטוחה שהבנתי את השאלה).
[זה לגבי הסרטון של העז עם הקוף התלוי עליה. ואני שאןתי מה זה אמור להיות]
למה יש קופיף קטן שתלוי על עז? זה לא נראה לי דבר נורמלי.