הנה ככה:
כפי שזירו סיכם יפה בדבריו, כאז כן היום ההתגלויות דתיות לא היו עניין שבשיגרה וכאשר הופיעו לא קיבלה אותם הסביבה בתופים ובמחולות. ברוב המקרים נידחו דיווחים כאלה בעבר בבוז וכיום בנימוקים מדעיים לכאורה. נזכיר כאן את סיפור יונה שעשה מאמצים עילאיים לערוק משירות האלוהים משום שהכיר היטב את בני תקופתו וידע בבירור שבשורתו לא תיפול על אזניים קשובות בלשון המעטה. גם כיום אדם שחווה התגלות דתיות יהסס מלגלות זאת, אפילו לקרובים אליו ביותר, משום שהוא יודע בוודאות שהם ישימו אותו ללעד ולקלס במקרה הטוב או ישפטו אותו כתמהוני במקרה הרע. עבדתי פעם בחברת הייטק ואחת הקולגות - מתכנתת מבריקה ועובדת מצויינת מכל שאר הבחינות (דיוק, מסירות, נאמנות...) הגיעה יום אחד נרעשת ונרגשת וסיפרה שהיתה לה התגלות... את הדי הצחוק של "חבריה" לעבודה אפשר לשמוע מתגלגלים עד היום בעמק הסיליקון בואכה הרצליה. זמן קצר לאחר מכן היא פוטרה ללא כל הסבר מניח את הדעת (בעוון תמהונות, אני מניחה, ואני מרשה לעצמי להניח שבמקום העבודה החדש שלה כבר לא סיפרה לאיש על החוויות שהיא חווה בזמן האיכות שלה). כך אני יודעת שהתגלויות כאלה חייבות להיות אמיתיות - כי מי יספר סיפורים כאלה וימצא כוח לדבוק בהם חרף הסטיגמות החברתיות? להפך, אני סבורה שהתופעה רווחת הרבה יותר (גם בקרב חילוניים גמורים, מסורתי) משום שהאנשים שחווים אותן שומרים זאת בסוד גמור.... אלא אם כן הם חלק ממימסד דתי ואז כדי לסבר את אזני חבריהם או משום שזוהי האסמכתא הזמינה ביותר שיש להם כדי להסביר את התופעה - יקשטו את הדיווחים במאפיינים אשר תואמים את אמונתם הדתית. כך קורה שבודהא יתגלה לבודהיסטים, מוחמד למוסלמים, ישו לנוצרים, אליהו הנביא לחסידים וכן הלאה.