הקפצה: שרשור הארוח של גדי וינטר

הניתוח המחריד

משאיר בחתולים נזקים נפשיים ופיזיים (כולל כאבי תופת לתקופה לא קצרה בכלל). על הניתוח
 

ש י ר י 2

New member
מה שלא ידוע על עקירת הציפורניים

fix הניתוח הנורא הזה הוא התעללות נוראה. כורתים לחתול את כל הפרק שבו נמצאת הציפורן. החתו לפעמים נשאר עם "כאבי פנטום"(כאבים מדומים) ברגל, וכואב לו לחפור בחול. זה כמו לכרות את הפרק האחרון בכל אצבע של בני האדם. בהרבה מדינות בעולם זה אסור בחוק, בגלל שהחתול סובל כל כך. הרבה ווטרינרים לא מוכנים לנתח, ואלה שמנתחים אנו חושדים בהם שאוהבים רק כסף. אני מצרפת קישור. עקירת ציפורניים לחתול מי שאוהב באמת חתולים לא יעשה לו ניתוח נורא כזה. יש אנשים שלא יודעים שזו התעללות ואנחנו מסבירים להם. מי שעושה ניתוח כזה והסברנו לו, ממילא לא יאהב את החתול. לרובנו יש בבית חתולים עם ציפורניים, והם לא שורטים אותנו. הם יכולים ל"הכניס את הציפורניים" ע"י שרירים מיוחדים. כשהם יושבים עלינו הציפורניים "מוכנסות". אנחנו לא מאמינים שלחתול יהיה טוב אצל מישהי כמו שתיארת. יותר טוב לו בחצר של מישהו כמונו, בלי כאבים, ועם אוכל. אנחנו אומרים פשוט: תשאירו את החתולים לנפשם! אל תהרגו אותם! אנחנו והעמותות שלא הורגות אותם נדאג להם! שירי
 

Fix the world

New member
הבהרה כללית לגבי

1. מעולם לא הכנסתי חיה לעמותה. 2. לכל בעלי החים שבאחריותי יש צפורניים לרוב ויותר מדי בד"כ. 3. כן, כולם אוכלים חיות מתות. השרשור הספציפי לגבי צפורניים וכ'ו, לדעתי לא זכה עדיין לתשובה חד משמעית: את מעדיפים להשאיר תחול בצב"ח, אס או אס, תל"ל וכ'ו על פני בית בלי צפורניים? תודה ושלום
 

fnord0

New member
הגברת המגונדרת

זאת שמסכימה לקחת חתול רק אם יעקרו לו את הציפורניים, הרי תזרוק אותו לרחוב אחרי שבועיים כשיתברר סופית שהצבע של החתול לא מתאים לספת העור החדשה שלה. בלי ציפורניים, הסיכוי של החתול הזה לשרוד ברחוב הוא בדיוק אפס. או שזה לא יקרה. יש כמובן גם סיכוי שהחתול יחיה אצלה טוב מאד בלי ציפורניים וימות בשיבה טובה. זאת הבעיה עם ספקולציות תועלתניות. אפשר ללכת איתן לאן שרוצים, ולהגיע למסקנות מנוגדות. אני מציע דרך אחרת להסתכל על הדברים: הגברת שדורשת לעקור לחתול את הציפורניים, היא לצורך העניין כמו החקלאי שכתב לנו פעם בדיון אחר שהוא ישמח להפסיק להרוג אפרוחים זכרים אם אנחנו, פעילי זב"ח, נבוא למשק שלו פעמיים בשבוע וניקח אותם ממנו. בעלי-החיים הופכים אצל האנשים האלה לבני-ערובה ("תקחו את האפרוחים או שאני הורג אותם", או לחילופין "תעקרו לחתול את הציפורניים או שאני זורקת אותו לעמותה"), והאחריות על גורלם עוברת כביכול מהם אלינו. ה"נקיים" מבין הפעילים, כלשונך, מסרבים בדרך כלל לאמץ אפרוחים או להטיל מום בחתולים. האם זה באמת אומר שהפעילים הם אלה שהפקירו את בעלי-החיים? לדעתי לא. מי שלוקח אחרים בתור בני-ערובה, הוא סוג של טרוריסט. כניעה לדרישותיו של טרוריסט היא כניעה לטרור. האם באמת צריכים הפעילים לקיים משא ומתן יומיומי עם טרוריסטים? ונניח שנעשה זאת, האם בשיטה כזו ייפסק אי-פעם הטרור שמופעל כנגד בעלי-החיים? הרי אחרי שיעברו כמה חודשים, לגברת שזרקה את החתול שוב יתחשק לאמץ איזו חיה בלתי-מזיקה. אולי נציע לה הפעם כלב שעקרנו לו קודם את מיתרי הקול? האלטרנטיבה, כידוע, תהיה להשליך גם את הכלב בצב"ח, אס. או. אס., תל"ל וכו', ואז הדיון הזה יתחיל מחדש. עד כאן דעתי. בבקשה ושלום.
 

ש י ר י 2

New member
לגבי ההבהרה. לגבי עקירת הציפורניים

לגבי ההבהרה: ניחשתי כבר שאתה דואג לבעלי החיים אחרי שענית פה. חוץ מזה ראיתי שהצטרפת למאבק שלנו בהרעלות החתולים.
לגבי השאלה של עקירת הציפורניים בחתול: אני מסכימה עם תגובת fnord0 . לא יכולה לתת את ידי להטלת מום בבעל חיים מבחינה מוסרית. מניסיון, מי שלא משתכנע מהנתונים שאנחנו מציגים לו, לא אוהב את החתול. יש חתולים שמישהו גרם להם להתעללות הנוראה של עקירת הציפורניים בפארק החתולים. אפשר לאמץ אחד מהם. אגב, החתולים בפארק מסתובבים חופשיים, ואינם בכלובים. אם רוצים לשכן חתולים בבתי מחסה, רצוי שיהיו חופשיים. אין סיבה להחזיק אותם בכלובים. fix כדאי לבקר שם פעם. שירי
 

barakbl

New member
טבעונות

צמחוניים הם אנשים שלא אוכלים מוצרים שלצורך הפקתם הרגו בעלי חיים, כלומר לא אוכלים, בשר, דגים (ע"פ רוב), וכו'. טבעונים אינם אוכלים בנוסף לבעלי חיים עצמם גם את התוצרים שלהם. במילים אחרות, טבעונים לא אוכלים, בשר, לא אוכלים דגים וכן הם לא אוכלים בייצים, חלב על מוצריו, ובד"כ גם לא אוכלים דבש.
 

lilithmm

New member
שלום גדי ותודה שבאת.

יש לי כמה שאלות. אני אנסח אותם בהקדם.
 

lilithmm

New member
נושא ההרדמות בצב"ח ת"א

באיזה מקרים אתם מרדימים? נודע לי, שכשאתם מקבלים בעל חיים, אתם לא מודיעים למי שהביא אותו שיש סיכוי שאותו בע"ח יורדם. האם זה נכון? ואם כן, למה? *יש אנשים שקשה להם עם הכלב ומוסרים לצב"ח מכוון שהם חושבים שיקבל תנאים טובים יותר, והיו משאירים אותו בבית או שהיו לוקחים לימי אימוץ בעמותה אחרת, אם היו יודעים שהוא יורדם. דבר שני, נודע לי על מקרה שבו אנשים בחרו כלב, ואחרי שבחרו אותו ואנשי צב"ח אמרו להם שיבואו עוד יומיים לקחת אותו, למחרת אותו הכלב שנבחר הורדם. האם אכן קיימים מקרים כאלה? אשמח לקבל תגובה רשמית בנושא.
 
המתות החסד באגודה

ראשית אני מצטער שלא הייתי איתכם כאן אתמול בערב. היו לנו שני מקרי חירום קשים מאוד של עז, שנפלה מגשר ההלכה אל נתיבי אילון והשני של חתולה תקועה בתוך מנוע שחצי גופה כבר היה מרוסק ושרוף. אני אכתוב לכם על דרכי הפיולה של האגודה בכל הנוגע לעניין המתות החסד. בפתח דברי אני רוצה לציין וחשוב לציין זאת, כי אגודת צער בעלי חיים בישראל, תל-אביב אינה יוזמת איסוף כלבים וחתולים מהרחובות. אנו יוצאים לאסוף בעלי חיים במצוקה רק כשמתקשרים עם המוקד שלנו ושהמתקשר מחכה ליד בעל החי עד שרכב החילוץ מגיע. נתחיל בנתונים: אגודת צער בעלי חיים בישראל, תל-אביב קולטת מידי חודש בין 1,000 ל 1,4000 כלבים וחתולים. מספר שנראה ממש לא נורמלי נכון? זו המציאות הכואבת במדינת ישראל במאה העשרים ואחת. אנשים לא מפסיקים לייצר בעלי חיים, אנשים לא דואגים לעקר ולסרס את בעלי החיים שלהם והתוצאה היא שבמדינת ישראל ננטשים בכל שנה כ- 100,000 כלבים וההערכות מדברות על כ- 2,000,000 חתולים חסרי בית שמסתובבים ברחובות. מדיניות האגודה החל משנת 1927 מימי המנדט הבריטי בישראל, היא, שלעולם לא סוגרים את הדלת בפני חייה במצוקה. עד הים כבר 75 שנות פעילות שאנו דוגלים במדיניות זו. אגודת צער בעלי חיים בישראל, קמה במטרה למנוע צער וסבל מבעלי חיים נטושים ולא רצויים. שבעל חיים מגיע לשערי האגודה עם בעליו או עם מי שמצאו אותו ברחוב, נימסר לאדם טופס שבו הוא חותם על העברת בעל החיים לרשות האגודה ומכאן הצוות של המקום אחראי לאותו בעל חיים שהתקבל. בטפס מצויין ולא באותיות קטנות כפי שכתבתם אלה באותו גודל הפונט כל הטופס שגם המתת חסד יכולה להתקיים לפי שיקולי הוטרינר במקום. חוץ מטופס זה, בפתח האגודה ממש בכניסה ללובי ישנו את אותו הטפס מוגדל פי 5 וממוסגר כדי שכל אדם יוכל לקרא בבירור על מה הוא חותם. אל תעליבו את הציבור הרחב, הציבור לא טיפש. הם מגיעים אלינו אחרי שכל הארגונים לרווחת בעלי חיים סגרו בפניהם את הדלתות. והם אלה היודעים שעדיף המתת חסד מאשר שוטטות ברחובות האכזריים של ארצנו. אנו פתוחים לקהל 7 ימים בשבוע, ממוקמים במרכז הארץ, רוב הציבור יודע על קיומנו ולמרות זאת אין מספיק בתים מאמצים. רק כ-20% מכלל בעלי החיים שמגיעים לאגודה הם ברי אימוץ וניתנים לאימוץ. מגיעים אלינו כלבים מבוגרים מאוד, חולים במחלות קשות, מאות גורים בני יומם,דרוסים ונכים שאין אף בית בישראל שיוכל להושיע אותם. נכון שפתרון של עיקור וסירוס הוא הפתרון הנכון ביותר, אבל נוכל לראות תוצאות רק בעוד 20 שנה אולי!!!. הבעיה היא כאן ועכשיו. אנו לא מוצאים מפתח האגודה לאימוץ שום בעלי חי שלא עבר עיקור וסירוס. אנו בין האגודות היחידות שמקפידות על כך וגם על סירוס. נכון שלא כל אלה שממיתים בהמתת חסד הם חולים, או פצועים לפעמים אנו עומדים אל מול בעלי חיים בריאים וזה נורא עצוב וקשה, אבל זה הפתרון ההומני ביותר שאנו מסוגלים להעניק כי אין מספיק בתים מאמצים. ביצוע המתות החסד באגודה מתבצעות השיא ההומניות וללא כאבים כלל. זה עצוב, זה קשה וכאן אני שואל אתכם איך אנו יכולים לצמצם את ההמתות? אני אהיה איתכם מתי שרק תרצו. יום מקסים לכולכם וללא צער. גדי ויטנר- דובר האגודה.
 
"הבעיה היא כאן ועכשיו"

מצחיק מאוד שאתה אומר את זה באותה הנשימה שבה את אומר: "מדיניות האגודה החל משנת 1927 מימי המנדט הבריטי בישראל ... עד הים כבר 75 שנות פעילות שאנו דוגלים במדיניות זו". אם אתה לא מבין כמה מצחיקה הגישה הזו, אז יש לנו בעיה. מי שלא מסוגל להרים את זוג עיניו ולראות שתהליך שלא מתחיל, אף פעם לא נגמר, לא צריך לעסוק בטיפול בחיות לשיטתי. לדעתי אתם התקבעתם על שיטות פעולה עתיקות, שאינן תואמות לדוקטורינות המדעיות המתקדמות ואינן מתאימות כלל לרוח ההומאניות שנושבת בעולם. רוח לפיה הריגה אינה עזרה, אלא פגיעה.
 
אולי אותך זה מצחיק

אותנו לא מצחיק כל העיסוק הזה, בחיות נטושות חסרות בית. אנו הקשר מתמיד עם האגודות הגדולות בעולם לרווחת בעלי חיים. אגודות כמו: האגודה ההומנית בניו-יורק, אגודת צער בעלי חיים בריטניה, אגודת צער בעלי חיים ארצות הברית, גרמניה והולד. בכל אותם הארגונים שהצגתי , מתמודדים עם אותן הבעיות כמו שלנו כאן בארץ. רק שאצלם הרבה פחות חיות ננטשות לרחוב. שם במדינות הנאורות אנשים פחות נוטשים חיות ואם כבר מחליטים לנטוש אז מגיעים לאחד הסניפים הקרובים ומוסרים את חיית המחמד. ולידיעתך ולידיעת כל חברי הפורום, הנתונים אומנם קשים מאוד, אך יש ירידה משמעותית לעומת שנים עברו. היו שנים שהאגודה קלטה קרוב ל-30,000 בעלי חיים כל שנה. היום הממוצע השנתי עומד על 11,000 בעלי חיים. אז דעו לכם צריך להמשיך להאבק על עיקורים וסירוסים וצריך להמשיך ולקלוט כל בעל חי שמגיע לכל ארגון בארץ.
 
אל תעוות את דברי,

וצר לי האשמתי אותך בטעות בעיוות דברי, אולי פשוט לא הבנת אותם. אז אבהיר לך שוב, אולי הפעם זה יהיה יותר מובן: מה שהצחיק אותי היה שאמרת, בנשימה אחת פחות או יותר, שרק עוד עשרים שנה נראה תוצאות מעיקורים וגם שאתם תקועים באותה שיטה כבר 75 שנים... ובנוסף שגם עכשיו אתם לא מתכוונים להתחיל עם עיקורים המוניים. ומכאן, שאתם חלק מהבעיה - כי מי שלא עוזר, מפריע. אז לשיטתכם, יעברו עוד 75 שנים ועדיין לא יהיה פתרון לכלום... כי אתם מתעסקים רק "בכאן ועכשיו" ולא מוכנים לעבוד למען עתיד טוב יותר למרות שאתם מודעים לכך שהפתרון כרגע הוא רק בעיקורים וסירוסים (וחינוך, אבל זה לא קשור לנקודה שבה דנו).
 

wholms

New member
כאן נמחקה הודעה

משום שלא עמדה בתקנון הפורומים
 

טלטלי100

New member
שאלה../images/Emo13.gif

אם יש בידכם חיה שגם ככה אתם מתכוונים להרדים אותה - למה לא למסור אותה למעבדות למינהם (כן- כאלה שעושים ניסויים רפואיים) במקום שאותם מעבדות ירכשו חיות מיכל מיני מקומות?
 
למעלה