לבוא לארה"ב וללמוד מה, בדיוק?
כאן בבוסטון אני מוקף באנשים - גם גברים וגם נשים - בני פחות מ 30 ובני יותר מ 30 שעשו בדיוק את מה שאת שואלת עליו. הם לקחו את המשפחה ואת בן או בת הזוג ובאו לארה"ב ללמוד.
ב 95% מהמקרים, כשמדובר באנשים בגילאים שעליהם את מדברת, מדובר על אנשים שבאים לארה"ב לעשות תארים גבוהים - תואר שלישי (דוקטורט), התמחויות ברפואה (רופא שרוצה ללמוד להיות רופא מומחה לתחום מסויים), או כל מני פעילויות מחקר אקדמאי (פוסט דוקטורט).
בחלק קטן מאוד מהמקרים מדובר באנשים שהולכים ללמוד תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת עילית כזו או אחרת - מה שלרוב אומר שמדובר באנשים שיש להם הרבה כסף להוציא על לימודים, כי מסלול כזה עולה להם בגיזרת החצי מליון ש"ח.
תחושת הבטן שלי היא שאת לא מדברת על לימודים כאלו, אלא חושבת על לימודי תואר ראשון או "לימודים בכאילו" - כמין מסלול עקיף לביצוע הגירה.
מסלולים כאלו אולי עובדים במדינות אחרות כדוגמת קנדה או אוסטרליה - אבל לא עובדים בארה"ב. סוג הויזה שמקבלים במסלול כזה אינה מאפשרת לבן הזוג לעבוד. מעבר לזה - הסיכוי שויזת לימודים תאושר לאדם כזה על ידי הקונסול האמריקאי בישראל די נמוך. הקונסול יבקש ממך להוכיח שיש לך מספיק חסכונות כדי לקיים את המשפחה שלך במשך כל הלימודים בלי לעבוד - כלומר שמעבר להוכחה שיש לך כסף לשלם את שכר הלימוד, הוא ירצה לראות הוכחה שיש לך מספיק כסף כדי לממן דיור, בריאות, מזון וחינוך למשפחתך במשך כל הלימודים.
לרוב האנשים שחושבים על מסלול כזה אין את היכולת להראות חסכונות של מאות אלפי דולארים.