חמות שעושה מה בא לה

[חייבתלהגיב]

קמת על צד שמאל או משהו? מה זו הפריקה הזאת על המתייעצת

המסכנה?

 

[mykal]

הצחקת אותי,

כי זו תגובה חריפה אבל אם מקלפים את הצורה,
יש בדבריה הרבה אמת, עשתה מחמותה, מפלצת אגואיסטית
כשבעצם עוזרת לביתה, ורוצה לקחת את הבת שלה--
נכון בדרכה, ומותר לכלה לא לאהוב--אבל המשפטים
האלה יש בהם תוכן נוגד אחד לאחר.
את בעלה הציגה כמי שהוא קנה רצוץ ופחדן מאימו, ובורח מהבית כדי לעשן וכדי לעזור לשכנים, אבל כשהם יחד נורא טוב.
זה לא ניגוד?
במקום למקד קושי--ולנסות לפתור כך שתהיה מרוצה--
היא רואה רק איך הכל מתפוצץ לה בנשמה.
אז בזה היא ללא ספק סובלת.
לי זה נראה כמו תקופת עומס של הריון, והיא תירגע, תחשב מסלול מחדש.

 

[נוסעת27]

את צינית?

נשמע שמה שה"מסכנה" צריכה זאת מנה ענקית של מציאות לפנים.
מסוג האנשים שמתלוננים על כל העולם ובעצם עושים בדיוק את אותו הדבר (מאשימה את חמותה שרוצה לעשות דברים בדרכה, אבל מודיעה שהדרך שלה עצמה היא היחידה שמותרת והגיונית) ועוד הרבה דוגמאות שנראות במהלך השירשור.
אנשים ששקועים ב "אני ואני ואני" ורק עסוקים בלכעוס ולהאשים את העולם במקום להסתכל קצת פנימה ולראות איך הם מתנהלים מול אחרים... אנשים כאלה לא ראויים למגע צמר גפן, הם ככה הודפים כל דבר שיגידו להם ויתנו מלא תירוצים והסברים למה הם צודקים.

 

[חייבתלהגיב]

לא, אני לא צינית.

המשפט הלפני אחרון בתגובה הקודמת שלך לא נראה לך מוגזם? את בטוחה שהוא מופנה אליה ולא אל איזה מישהו שמעצבן אותך בחייך האישיים או משהו? אפילו אם נניח שלא חייבים להגיב באמפתיות, זו תגובה קצת לא פרופורציונית, לא?

 

[נוסעת27]

לגמרי אליה.

אני לא מאמינה ברגישות יתר במצבים כאלה. אם היא צריכה ביקורת בצורת ליטוף וחיבוקים אוהד, יש מטפלים בתשלום שיותר מישמחו לספק את הסחורה.

 

[yeshpitaron]

האמת שאני מאוד מסכימה אתך למרות שאולי אופי

התגובה קצת חריף אבל כנראה שצריך להגיד באיזו שהיא דרך את האמת. ועתה משהו שאני חווה מידי פעם, כשיש שרשרת של לאווים ולא משנה כמה זה צודק (ולרוב כלום לא אסון אלא אם זה משהו שעלול להרוג) זה נראה רע. לא משנה איך מסתכלים על זה, נראה רע ומרגיש רע.

 

[ayaht]

הדרך של ההורים היא הדרך הקובעת לגבי ילדיהם

(כמובן כל עוד הם לא עוברים על החוק).
יכול להיות שהם לא ירשו ממתקים.
יכול להיות שהם ירשו לילד שלהם לאכול גלידה באמצע החורף.
וייתכן שלהיפך, הם לא יסכימו שהוא יצא מהבית בלי מעיל בחורף.
זכותם.
ככה זה.

מי שלא מבין את זה, צפוי להיות מתוסכל, אבל זו לגמרי בעיה שלו.

 

[בת האש]

 

[mykal]

נכון,

רציתי לברר, השכנה בקומה מעלי מרשה לבנות הקטנות שלה
לקפוץ חבל, ולשחק בכדור,
בדירה שלידי, השכנה עלתה למעלה ואמרה זה בית משותף
וזה דופק לי במוח, זה לא מגרש משחקים.
האמא ציטטה אותך ואמרה--אני אמא שלהן ואני קובעת ואני מרשה להן.
זה הבית שלי והילדות שלי.
הכנה באה להתיעץ איתי מה לעשות. הראיתילה את הפוסט הזה ונסתתמו טענותיה. תמשיך לסבול, או תעבור דירה.
כתבת נכון.

 

[נוסעת27]

החיים הם לא שחור ולבן

זאת סיסמא יפה. במציאות הרבה פעמים הגננת, המטפלת, הבייביסיטר, והילד עצמו ינהגו לא אחד לאחד לתוכנית ההורים. השאלה איך בוחרים את המלחמות שלנו. אימא יכולה להתעקש שהכל יהיה בדרכה, המחיר הוא שזה מעכיר את היחסים עם בעלה, ועם חמותה. פוגע בילדה שמפסידה את סבתא שלה ובכלל פוגע ביכולת להינות מהיתרונות שיש לסבתא להציע (פינוק גם לילדה וגם להורים שנהנים מהעזרה). אז היא יכולה להילחם על כל שטות כדי לבסס את שליטתה האבסולוטית. או לבחור מס' מצומצם של עקרונות שבאמת חשוב להילחם עליהם ולשחרר את השאר. וכל זה כדי להטיב עם הקשר שלה עם הילדה, הבעל והסבתא.

 

[בת האש]

נראה שאת מאמינה ב"מיתוס הסבתא" - אבל זה רק מיתוס

לא תמיד הקשר עם הסבים הוא יתרונות ופינוק. לי היו סבים שהלכתי אליהם רק בשביל הממתקים. והפסקתי ללכת כשהחלטתי שבזבוז הזמן לא שווה את הממתקים. את חושבת שנהנתי מהיתרונות שיש לסבתא להציע? לדעתי היה עדיף לי בלי הסבים האלו.
&nbsp
מכאן, השאלה מה היא טובת הילד תלוייה בנקודת המבט. אני חושבת שללמד ילדים שזה בסדר שידרכו עלייך זה שיעור נוראי לחיים, ושווה לנתק קשר עם סבים, או כל קרובי משפחה אחרים, בשביל זה. או לפחות לצמצם למינימון מינימלי מאוד.

 

[נוסעת27]

ואת מאמינה במיתוס אחר

הוא נקרא "אני ואפסי עוד".

 

[mykal]

אני לא חושבת שיש

מיתוס סבתא, ואת נתת דוגמא, ל עצמך, אני החלטתי,
זה לא מישהו גרם לך, הרחיק אותך, את החלטת,
זה לא המקרה כאן.
וגבי העובדה שצריך או נכון להתרחק, --אם זו בחירה, נהדר,
בחיים, במציאות היומיומית--לא תמיד זו אופציה, וכמעט בכל "קבוצת השתייכות"
כיתה בגן בביה"ס, שכנות במגורים, כיתה/פלוגה--בצבא, וכו'
יש את הדמות שלא נעימה לך, שלא מתאימה לך, שלא היית רוצה אותה בקרבתך,
ולא תמיד ניתן להפחית את המגע, ובעיקר לא תמיד ניתן לבחור,
אפילו גרושים שיש להם ילדים משותפים, והם מעונינים לא להיות בקשר
אי אפשר בהכרח להימנע ממנו.
אז גם מבחינה חינוכית הורה צריך לעשות שיקול דעת--ולחנך לאפשר איזה קשר, כשהוא מכון לרמה, כשהוא לא מדבר סרה בסבא וסבתא,
אבל מדגיש מה היה רוצה להזהר מפניו.
אז להציע למחוק מי שפחות טוב לי איתו--זו גם אשליה וגם ללמד ולחנך למשהו
החיים לא באמת מציעים לנו.

 

[yeshpitaron]

ומי אמר שטובת הילד זה החוקים שהוריו

נותנים לו? הרי נופצו כמה אמונות ומידי פעם יש סייגים למעשיהם גם בימינו.

אם סבים בזבוז בשבילך, כפי הנראה יש ילדים שיחשבו שהורים זה סופר בזבוז. ראיתי כאלה ילדים בגילי שלא דיברו והתנתקו מהוריהם המשקיעים. אלה שבכו בשבילם לילות וימים אחר כך בגלל משהו קטן התנתקו ללא רגשות. היום באופן מפתיע עשו את חשבון המשתלם (ירושה) ואופס, הם בסדר. אחרי שנים של כאב.

לדידי, אדם שאין לו יכולות ליצור עם אחר קרבה והערכה ואדם שחושב שסבא וסבתא הם בזבוז, שיצפה לעתיד לא מזהיר. כי כולנו נהיה כאלה בשלב מסויים והאדם נברא בצלם אחד ואחיד כמעט. כולנו חווים את הרגע הזה שלהיות רצויים ולא נדחים על ידי כל יצור וכל גיל ובכל גיל. כשתהיי, ואני מאחלת לך להיות בבוא העת, אני אשמח אם תזכרי את מה שאמרת כי חוויית הרגשות שלך תשתנה אבל אז, בגלל מה שאת משדרת לילדייך ולסובבייך, עלולה לעשות לעצמך צער. אלא אם תפגשי הורים, כלה, חתן נפלאים עם נשמה גדולה ושכל גדול, אלא אם תפגשי בנכדים נהדרים שידעו רחמים וכבוד והבנה. אחרת, תביני שהעולם הוא לא בעיטה ויהירות. שקשר עם אנשים אינו בזבוז. וחברים, אני חושבת שאמרת, הם עוברי אורח בלבד. אני אולי כפול מגילך אולי פחות אבל קילומטרים רבים עברתי בחיי, לטוב ולרע. אין, ולא יהיה כמו זכרון סבא וסבתא. חוויה מעצימה אפילו בשעת צער. הם היו לי עמוד תווך. הם היו אנשים שלמדו אותי כבוד ואהבה. הם היו אנשים שעזרו בעיצוב ילדותי. אנשים שהערצתי. הוריי היו מחנכים. הם היו אנשים שאיתם החוויה שונה וכייפית עד היום, ועברו שנים, אני שומרת משפטים וסיפורים ושירים שסבתי העניקה לי ואני מתמוגגת. ככל האפשר מעבירה לנכדיי והם דבוקים לגופי כשאני עושה זאת למורת רוחה של כלתי (קנאה ופחד!!! ואנוכיות אבל היא תלמד).

צר לי אבל מי שמזלזל באנשים שרוצים ואוהבים אותו ואת קרבתו, אולי כך יראו חייו. חברים זו אשלייה נעימה תאמיני לי. (נדמה לי שאת כתבת) הם טובים אך זמניים. בודדים מאוד שישארו בשבילך כשתהיי חולה (ראי ערך סיפורים מפורסמים של אמנים שחלו או התאלמנו איך נשרו מהם חבריהם כדוגמת חני נחמיאס. חזרו אליה רק שהתעשתה אבל המשפחה הייתה לצדה לאורך כל הדרך ומשפחה כוללת סבא וסבתא).

אני יכולה להגיד בדיוק כאותו אנטי שלך, (ואת סתם באנטי) על המון דברים למשל, כלה או בת אצל הוריה עם הילדים זה סופר בזבוז . האימא מסתלבטת שם והם עם הסבים (מניחה שאת לא חושבת את מה שכתבת על הורייך). והורים שלוקחים את הילד לקניון למסעדה? ה אין זה הכי בזבוז? מה הם לומדים מכך? הורים שלוקחים את הילד להצגה? הם לא יהפכו לשוחרי תרבות אם זה לא זורם בערכם. זה בזבוז כסף וזמן וחווייה שתגמר כמו אותם סוכריות של סבא וסבתא שלך. המסכנים שרצו לעשות לך ולהם טוב. ילדים לא מעט נלקחו פי מליון מילדיי ואני וכל מי שמכיר אותי יכול להעיד על כישוריהם ויכולותיהם שהיו נעלים יותר ללא כל הבזבוז שעשו חבריי ושאר מבני משפחתי. . בזבוז זמן לשבת מול אימא שמדברת בטלפון ומדליקה לילד תוכנית טלויזיה. בזבוז זמן שאימא הולכת לעבודה במקום להקנות לילדיה חינוך של אהבת אדם וללמד אותו יחסי אנוש או אהבת שורשים.

מעניין אם הילדים האלה שחשבו שסבתא וסבא הם בזבוז והופכים להורים, אם הם מכניסים את הסבים והסבתות לעבודת השורשים של ילדיהם או שלהם עצמם כשהיו ילדים ונתבקשו בבית הספר.

אם אין לך כבוד והערכה לסבים שלך אני מניחה שלאנשים זרים כחברים ואולי אפילו להורייך כי אדם הוא אדם וכולם נותנים מאותה סיבה....

אני מקווה שאת במיעוט לעניות דעתי כן ומקווה שזה כך.

 

[yeshpitaron]

תרשי לי להוסיף שאם החיים היו על פי

מה שאת חושבת, אנשים היו מרגישים שלא צריך להתחתן אפילו ולהתבזבז לצד בן או בת זוג...למה ללדת ילדים בכלל אם יבעטו אחר כך או ילכו עם בני זוגם אחרי שלקחו מאיתנו כוחות והנאות וכספים? אם יש סיכוי שאלד אותם (במיוחד בנים) וינטשו אותי ואת הוריי מולידי (הרי אני אוהבת את הוריי ואין סיכוי שאלמד את ילדיי לא לאהוב אותם) למה להגביר ילודה ולהתאמץ להפרות את העולם??? מה יוצא לי מזה? נטישה מהילדים שלהם? ההנאה הקטנה הזו שיש לי כשכוחי ינטוש אותי אם תילקח אז מה נשאר? ואם כך את חושבת, עדיף אולי שכל אחד יחיה בבועה שלו והאנוכיות שלו (גם חתונה ולידת ילדים זה בעיקר אנוכיות) בלי לגרום צער לאחרים מראש. שורשים!!! כבוד!!! הם מעצבים את היות האדם בין אנוש. ממלחמות לא יצא כלום גם לעמים בהיסטוריה קל וחומר לאנשים פרטיים. אנשים מחפשים את הסבים והדודים הנעלמים שלהם בכל העולם רק כדי לדעת ולהרגיש אותם ואת בהניף יד מוחה על היותם בשבילך. אם את מזלזלת בממתקים שהם אוצר לכל ילד כשהוא ילד, ודבר מהנה לסבים כשהם מבוגרים, אולי תזלזלי בכל דבר אחר כי מי שיודע להעריך, מעריך גם את הדברים הפשוטים הללו....

 

[ayaht]

מי אמר? החוק

 

[yeshpitaron]

זה החוק הפנימי שלך בלבד אז

אכבד אותו אבל אשאר בדעתי ואתפלל שהשושלת שלי תהיה שונה וטבעית.

 

[בת האש]

אם את חושבת שלכבד מישהו זה אומר לא להשתעמם בחברתו

אז את צריכה מילון. דחוף.

 

[סיגלית 2014]

קיצוני מדי

צודקת. יש גם קשרים עם סבים וסבתות שהם לא יתרונות ופינוק. בעולמנו יש הכל.
אני לא מדברת על מקרים קיצוניים בהם יש גם פגיעה בילדים. הועלו פה מקרים שבהם יש גם סבים וסבתות לא ערים במיוחד לעניין בטיחות הילדים, לא אחראים ועם התנהגות מוזרה.
אבל, אני חושבת שקצת הגזימו פה בעניין הממתקים. קשר עם סבא וסבתא לא מסתכם רק בממתקים! הממתקים הם לא עיקר ומהות הקשר.
לא נהנית עם סבא וסבתא שלך ולא מהממתקים? זכותך.
ניתקת את הקשר עימם רק בגלל שחשבת שזהו בזבוז זמן? מוזר.
היו סיבות נוספות שגרמו לך להבין שעדיף בלעדיהם? זכותך. המשפט שלך," לדעתי היה עדיף בלי הסבים האלו", קצת מדאיג ואני מקווה שלא מדובר בקשר שהשאיר אצלך צלקות.
אבל אם (ורק אם) זהו לא מצב, ואת מדברת על סבא וסבתא משעממים שאין להם מה להציע חוץ ממתקים, ניתוק הקשר עימם הוא מיותר, חסר היגיון, חסר אנושיות ו"בזבוז זמן".
יש לך ילדים? שיהיו בריאים! גם את תהי בבוא הזמן סבתא. הייתי רוצה שהנכדים ינתקו ממך קשר?

בנימה אישית, חמתי אישה בלתי נסבלת בלשון המעטה. קצרה היריעה מלתת דוגמאות עד כמה היא הזויה. אני לא מסוגלת להרגיש אליה חיבה (שלא לדבר על אהבה). היא גרמה לי בעבר לנזקים רבים.

אבל לא לתת לה לראות את הנכדים שלה?
או לקבוע שהנכדים לא ילכו אליה? או "להרעיל" את הנכדים נגדה?

ואם היא לא אחראית? אז הילדים שלי לא נשארים איתה לבד.
ואם היא מוציאה שטויות מפה? מלמדים את הילדים לכבד את סבתא ומסבירים להם מה אנו כהורים מצפים מהם.
אני לא הייתי רוצה שהילדים שלי ילמדו שסבתא היא יצור שצריך להתעלם ממנו. למה? כי אני לא הייתי רוצה שזה מה שהילדים שלי ילמדו את ילדיהם כשהם יהפכו אותי לסבתא.

 

[yeshpitaron]

הסברת טוב ממני