קראתי. שמח בשבילך, אני מניח.
וגם קצת עצוב כמובן. כן, אני אוהב את הדעות שלי. הן שלי, אם אני לא אוהב אותן מי כן? כן, הניסיון שלי תאורטי, אבל לא עד כדי כך תאורטי שאני לא אחשוב מה שאני חושב לפיו. אם לא לפי הניסיון שלי לפי מה שאני אמור לשפוט את העולם? יעזור לי להפסיק לחיות תאורטית? אני בספק. אין כללים? בגדול אני מניח שאת צודקת, שכל מקרה לגופו. ועדיין... יש דברים שקל לנחש את הכיוון שאליהם הם יפנו מראש. בדרך כלל, לא תמיד, בדרך כלל, הניחוש גם נכון. לא רוצה להתעמת? נכון. את כותבת מה דעתך על דברים מסוימים, אני כותב לך מה דעתי. את כותבת לי בחזרה, אני קורא, אני תמיד קורא והכל, אין הודעה אחת בדף הראשי הזה שלא קראתי (וזה כולל את מיני-מקסי-שרשור האוכל ה"מעניין" שפותח את השרשור הזה, לדוגמא). לא בא לי להתחיל ויכוחים אבל... אני אומר את דעתי, התאורטית. לא מחפש להיות מיסיונר, מי שירצה יקח, מי שלא לא. במילים אחרות זה אומר שלא נראה לי שאני אפסיק, כמו שאמרתי, אני אוהב לשמוע, או, במקרה של הפורום לקרוא, את עצמי. וזה בסדר, בעולם הזה יש גם למ"מ-ים שחוזרים על מילים פעמיים אפילו אם הם לא ממש, ממש ממש, עצבניים. סתם כדי להדגיש דברים שנראים להם חשובים.