עגל עגל, כמו שאומרים.
לא מדובר במפגש מקרי בין שני אנשים, מדובר בכך ששניהם נפגשים במטרה אחת: להתחתן. וזה מעלה את רמת המפגש בכמה רמות קדימה. אתם בציבור החילוני תמיד אומרים שהגבר בורח ממחויבות - תחשבי על זה שאת נפגשת עם אדם שהוא רוצה רק מחוייבות לכל החיים, אז הגישה היא שונה. אשתו של חבר שלי היא אישה (עורכת דין) משכילה, וכיף לי לדבר איתה - אבל אם הייתי חושב עליה בתור אישה לחיים, הייתי מעיף אותה לכל הרוחות (מטאפורית בלבד). הגישה במפגש שנועד מראש לנישואין, היא מאוד רצינית. לגבי האמבה, היא יכולה להסתדר לבד. האדם לא יכול להסתדר, הוא צריך להגן על עצמו עם חליפות צלילה, חימום וכד'. את חושבת שהבחירה שלי קטנה יותר, כי אני קובע על מי לסמוך- זה לא נכון. עובדה היא שיש כאלו שהולכים אחרי הרב עובדיה, ויש כאלה שהם בחב"ד, ויש כאלה שהם דתיים לאומיים וכו' יש הרבה מאד זרמים שונים. ודוקא פה הבעיה יותר קשה, בגלל שנכון שהמכנה המשותף של כל הזרמים הוא נכון ב 80%, אבל על ה 20% מחלוקת- המרחק הוא עצום. כי כל אחד מאמין בצדקתו. ואתה צריך לדעת איך להסכים עם הרב שלך, בלי לבזות את הרב האחר. ואם נראה לך שאני סומך "על עיוור" - אני בטוח שגם את, בגלל שכשאת הולכת לבחור למפלגה בכנסת - כמה באמת את יודעת על ההתנהגות של חברי הכנסת לאחר שיבחרו ? כמה באמת את בודקת את הרופא שלך ? את פשוט הולכת עם כולם. אני בטוח שאת לא בדקת את כל שיטות הריפוי הקיימות בעולם, והחלטת דווקא על שיטה כזו או אחרת- גם את הולכת על עיוור. ודבר אחרון, רבנים שלמדו כל כך הרבה והתמידו בזה- הם לא בחירה על עיוור. הרב שלי ,למשל, הוא רב שיודע בע"פ את כל המשנה ברורה ואת כל הסעיפים והסעיפים הקטנים שמופיעים שם, זה לא "על עיוור". בשביל לכתוב את המשנה ברורה עבד המחבר כ 20 שנה, ע"מ שיקרא את כל הספרות ההלכתית העניפה, וכל יום היה לומד שעות רבות. כלומר, זה לא בדיוק על עיוור. גם אם בהתחלה את לא מעריכה את כמויות הידע הנרחבות שיש לאנשים שנמצאים תחת הכותרת "רב" - בדרך כלל מדובר באנשים שלמדו כל כך הרבה, שאם היה אפשר להמיר את זה לתואר אקדמאי, הם לא היו יכולים לקבל תואר פרופסור, אלא תואר הרבה יותר גבוה. בקשר לתגמול, אני בטוח שביהדות יש יותר ממה שאת מוצאת מחוץ ליהדות. ולו רק בגלל שאת עדיין ילדה (בלי להעלב), אני לא יודע עד כמה את נתקלת בחובות שמכבידים עלייך. ואדם מאמין, יודע שהחובות והקשיים זמניים- וזה נותן המון כח. ובעיקר הנקודה שאמר הרב אורי זוהר לחבר שלו מהזמנים של "להציל את המציל" וכד'. ר' אורי זוהר אמר לו: לפני שהלכת לישון, לא היו לך שאלות כמו "מה אנחנו עושים פה" "מה זה העולם הזה ?" ?, אז החבר אמר: היו, אבל עזוב יש בחורות בחוף. ור' אורי זוהר אמר לו:"זהו שאני התעמקתי בלענות לעצמי על השאלות הללו".