שירשור פאנפיקים על ט"ה

[3has3]

../images/Emo69.gif XDDD סיימתי אותו

 

[תמר קאוליץ]

../images/Emo191.gif אז למה את מחכה!

שלחי אותו P:

 

[3has3]

../images/Emo69.gif למטה ../images/Emo3.gif

 

[3has3]

פרק שלוש ../images/Emo9.gif

קודם כל, אם יש שגיאות וכל הזה בכתיב זה לא אשמתי XDD אין לי ממש כוח. אני יודעת, זה קצת הזוי אבל מיהרתי לכתוב את זה

-------------------------------------------------------- החלטתי ללכת הביתה. אחרי היום הארוך הזה ואחרי כל הדברים המביכים שקרו לי אני חייבת להגיע הביתה וללכת לישון. יצאתי מהמלון והוא היה מוצף בבנות שצעקו:"ביללללללל" או משהו כזה. בהתחלה, לא הבנתי למי הן מתכוונות ואז נזכרתי שלסולן של הלהקה הזאת קוראים ביל. איך שפתחתי את הדלת הן התנפלו עליי ועל הדלת! המאבטחים שהיו שם סגרו את הדלת והשאירו אותי בפנים. הם סימנו לי מהיד לצאת מהיציאה השנייה. רק משם יכולתי לצאת. הגעתי לשם, פתחתי את הדלת ושוב, היו מעריצות. אומנם לא כל כך הרבה... אולי איזה 15... מעריצות חכמות! יצאתי, נעלתי את הדלת והתחלתי ללכת הביתה. בהתחלה רציתי לנסוע באוטובוס. כמה שיותר מהר, יותר טוב... חיפשתי את הכסף בכיס ולא מצאתי אז כבר התחלתי ללכת ברגל. בדרך הביתה, הייתי חייבת לעבור ליד המקום שאני הכי שונאת. המקום שבו עובד הילד שאני אוהבת... תמיד כשאני לא רוצה לראות אותו אני רואה אותה ועוד עושה משהו מביך... התחלתי לחצות את הכביש בשביל לעבור בצד השני ולא מול הגלידרייה שבה הוא עובד. כשעמדתי במעבר חצייה שמול הגלידרייה הזאת, שמעתי מישהו קורא לי. הסתובבתי וזה היה הוא. "שיט!" אמרתי לעצמי. "מה אני עושה עכשיו?!" הסתכלתי עליו, בוחנת אותו מכל זווית אפשרית. פתאום נזכרתי שאני חייבת להגיד לו היי! בינתיים הוא הסתכל עלי במבט מטריד. זאת אומרת אני המטרידה. מהר הרמתי את היד ואמרתי לו היי. הוא התחיל לדבר איתי ולשאול מה שלומי וכל הדברים האלה... איך עובר החופש ובלה בלה בלה... שיתפתי איתו פעולה ואז הגיעה השאלה שלא רציתי לשמוע. "אז... את באה להופעה של טוקיו הוטל?". כולם שמעו על זה שהם כבר בארץ, אצלנו בעיר וכולם גם מתכוונים להגיע... לא עניתי לו כמה שניות, אז הוא המשיך לדבר:"פשוט יש לי עוד כרטיס ואני לא יודע למי לתת אותו... רוצה לבוא איתי?" לא ידעתי מה להגיד. אני שונאת את הלהקה... זאת אומרת את האישיות שלהם. זה יהיה צבוע מידי ללכת להופעה שלהם. "כן" פלטתי. - "יופי, זה ב-10... זאת אומרת החודש..." - "אה" - "לבוא אלייך לפני, או מה?" - "טוב, תבוא... אתה יודע איפה אני גרה?" - "כן! אני גר בית לידך" אוי, נכון! נזכרתי

ושוב, משהו מביך קרה לי... פתאום מישהו קרא לו... זה היה הבוס שלו... "מצטער, חייב לחזור לעבודה. ביי" לא הגבתי והמשכתי ללכת... מושכת את הרגליים, אחת אחרי השנייה. הסתכלתי בשעון וראיתי שהלכתי הביתה שעתיים במקום עשרים דקות. הייתי כל כך עייפה! הגעתי הביתה, נכנסתי לבית ופתאום אני רואה את טוקיו הוטל יושבים לי בסלון! אבא שלי בדיוק יצא מהמטבח עם מגש ועליו כוסות. לקחתי אותו לצד ושאלתי אותו מה הם עושים פה? "הם לא יכולים להישאר במלון, יותר מידי רעש. הם יישארו פה בערך שבוע." "מה?! אתה רציני? איך אני אמורה לישון? הם בטח הולכים להשתגע כל הלילה!" צעקתי עליו "את תשני בחדר שלך, שניים בחדר האורחים למעלה ושניים בחדר האורחים למטה." ידעתי שמזה, לא יכול להיות שום דבר יותר גרוע... עד ש... ------------------------------------- אני אכתוב את ההמשך מחר

 

[תמר קאוליץ]

../images/Emo191.gif הווו אהבתי :]

"אני גר בית לידך" XDDDDDDDDDDDDDD המשך המשך המשך!! (שלשות שלשות שלשותXDD)

 

[3has3]

../images/Emo69.gif XDDDD איזה שלשה את אומרת?

אני (זאת מהסיפור, נוו XDD ), גוסטי כי אני רוצה לאנוס אותו וחיה באשליה שלא XDDD וטום?

DD: כן, היא סתומה ><

 

[תמר קאוליץ]

../images/Emo191.gif אני בעד את, גוסטי ואחת המעריצות XDD

או את, גוסטי ואבא [אבל זה חולני מידי] XDDDD

 

[3has3]

../images/Emo69.gif איכס לא. עם טום הכי טוב ../images/Emo6.gif

 

[תמר קאוליץ]

../images/Emo191.gif אבל עם טום זה סטוץ נטול רגשות!!

~לא שאני מתנגדת~ XDD

 

[3has3]

../images/Emo69.gif בידיוק!~

גם אני לא מתנגדת XDD זה טום פאקינג קאוליץ' XDD

 

[תמר קאוליץ]

../images/Emo191.gif זה לא טם פאקינג קאוליץ! זה

טום-פאק-מי-קאוליץ XDD

 

[dirty look]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[keren eckshtein]

הו השארת אותי במתח זה כ"כ יפה

זה עושה לי חשק גם לכתוב . חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

 

[3has3]

../images/Emo69.gif XDDDD

את יודעת למה כתבתי על הזה מהגלידרייה? כי אמרת לי על הערס ופוב XDD וכי בגלדירייה איפה שאני גרה עבדו רק ערסים XDD ועוד חירשים! אמרתי לו תות הוא הביא לי ריבת חלב

 

[keren eckshtein]

חחחחחחחחחחחחח

קראי את הפאנפיק שלי . אני כולי אומרת כזה בלב " זה הפנטזייה שלי , הפנטזייה שלי " XD

 

[תמר קאוליץ]

../images/Emo191.gif אז למה את מחכה?

תכתבי! *אני ממחזרת את עצמי

*

 

[3has3]

../images/Emo69.gif הנה, היא כותבת עכשיו XDD

*בגלל זה היא לא מגיבה לי XDD *

 

[תמר קאוליץ]

../images/Emo191.gif הוו בואו נגלה את הצד היצירתי של

קאארן אקשטיין

XD

 

[keren eckshtein]

הפאנפיק שלי ../images/Emo9.gif

אני מקווה שיצא בסדר - פעם ראשונה

הכל התחיל מאז שעברנו לשליחות לגרמניה האמת היא כ"כ שמחתי כי אני פשוט ידעתי שזה איפה שטוקיו הוטל נולדו . ואני עוד יותר שמחתי שאני הולכת להיות שכנה של טום וביל . אני פשוט הייתי בעננים . אחר"כ שגיליתי שאבא ואמא שלי סידרו את זה בכוונה שאני יהיה שכנה שלהם הייתי עוד יותר בעננים וכ"כ כיבדתי אותם על זה והתנהגתי אליהם הרבה יותר יפה מתמיד . מאז ההופעה שלהם בארץ שהייתי לפני שנה בערך ומהמפגש מעריצים שהצטלמתי והתחבקתי איתם מאז ההערצה שלי אליהם גדלה וגדלה זה היה כבר משהו יותר גדול יותר חזק מסתם הערצה רגילה . בקיצור הגענו לגרמניה ידעתי קצת את השפה כי למדתי גרמנית עוד בישראל ואז שנכנסתי בבוקר הראשון ללימודים לביה"ס שעוד ראיתי בתמונות בפורום ט"ה בתפוז אז ראיתי כבר שהביה"ס הזה הרבה יותר גדול ויפה מאשר בתמונות מהפורום שראיתי לפני שנה והביה"ס גם סיים את השיפוצים אז הפיניש שלו היה הרבה יותר יפה. בקיצור היו לי ימים רגילים רכשתי כמה חברים ושמרתי על קשר עם הבנות והבנים מהפורום בישראל . ודאגתי לעדכן אותם בכל הקשור לטוקיו הוטל פה בגרמניה ואפילו לשלוח תמונות והכל . והבטחתי להם שאני ישלח להם תמונות ופוסטרים וכל מיני דברים שלהם וכבר שלחתי כי זה היה מזמן . בינתיים עבר כמה חודשים והכל היה מושלם – גרמניה זו ארץ פי אלף מישראל ולא התגעגעתי לרגע לישראל חוץ מהמשפחה ומהחברים מהפורום כמובן . ואז קרה לי את מה שקרה . יום אחד חזרתי מביה"ס ומה אני רואה ?! ראיתי את טומביל קאוליץ בכבודם ובעצמם נכנסים לבית הוריים הזכרתי כבר שאני גרה בית לידם ואנחנו אותו רחוב ? אז זהו שראיתי אותם לא רציתי להיראות פתטית יותר מדי וקיצ'ית אז חייכתי ושאלתי מה קורה בגרמנית כמו של שכנה רגילה והם ענו הכל בסדר . נכנסתי הבייתה כולי בהיי מטורף , צורחת כמו משוגעת למזלי ההורים לא היו בבית אז יכולתי להתפרע כמה שאני רוצה בלי שהם ישאלו אותי שאלות מיותרות . דווקא באותו היום היה מן מסיבה כזאתי בבית ספר והלכתי מאוד יפה ואפילו עשיתי תספורת חדשה אז בדיוק שחזרתי מביה"ס וראיתי את טומביל הייתי מאוד מגונדרת ויפה ואז הרגשתי הרבה יותר ביטחון אבל כל הסיפור הזה שאני מספרת עכשיו זו רק ההתחלה כל הקטע הוא ש .. לא שמתי לב אבל אמא של טומביל ואמא שלי נהיו חברות מאוד מאוד טובות ובגלל שהן שכנות הן נפגשו לקפה תמיד והכל היה מושלם אמא שלי אומרת שסימון מאוד חמודה והן חברות טובות והיא סיפרה לה על כמה זה קשה שטומביל הם כוכבים מפורסמים אבל היא לומדת להתרגל לזה כבר כמה שנים והכל בסדר . אפילו עשיתי סיידליפ בזכות סימון היא שכנעה את אמא שלי שזה סתם עוד עגיל וזה בסדר וטום עשה את זה בגיל צעיר מאוד אז אמא הרשתה לי זה רק מראה על כמה הן חברות טובות . יום אחד אמא שלי הייתה אצל סימון וטומביל בדיוק באו לחופשה בבית . והייתי צריכה את אמא שלי דחוף לעזרה בשיעורי הבית במת' ולא ידעתי שטומביל בחופשה אצל סימון אז לא כ"כ התרגשתי להיכנס לבית שלה חופשי כמו שאני תמיד נכנסת . סימון תמיד קיבלה אותי בברכה . בקיצור דפקתי על הדלת בנימוס ומי פותח לי את הדלת ? טום אני הייתי בשוק טוטאלי לא יכולתי לדבר . והוא עושה לי – הלו קרן . ואני כולה – הלו טום . ( עוד שנייה מתעלפת ) לא האמנתי שהוא יודע את הפאקינג שם שלי . בקיצור הוא ליווה אותי למטבח איפה שאמא וסימון ישבו דיברו ושתתו קפה . אמא עזרה לי שנייה בתרגיל במת' כי היא גאונה במת' ואז הייתי בדרך החוצה ומסתבר שטום סתם השתעמם בבית והוא עושה לי – 'קרן אולי תעלי אליי לחדר נדבר וזה . ואני הייתי בשוק הוא גדול ממני ב-5 שנים מה יש לו לחפש אצלי . כמובן שהסכמתי עלינו לחדר ואני כולי נבוכה ועומדת להתעלף והוא עושה לי תרגעי מה את לחוצה התחלתי לקלל בעיברית והוא לא הבין כלום . בקיצור אחרי כמה דקות של רוגע ושלווה התחלתי להיפתח ולדבר איתו והיה סבבה לגמרי באמת נהנתי התחלתי לצחוק איתו וקראנו את המייספיס של טוקיו הוטל והיה הכי כיף בעולם . ואז דפיקה על הדלת ואמא וסימון נכנסות והן הציעו משהו . ההצעה הייתה . . . . המשך יבוא

 

[תמר קאוליץ]

../images/Emo191.gif הוווו פיק שולייט ../images/Emo47.gif

המשך. עכשיו. :]