סיפור החודש: זה היה במאי 2023 שהעולם שלנו השתנה לעד. הרבה אנשים טוענים עד היום שזה לא מקרי שזה שחללית חייזרית הגיעה לכדור הארץ דווקא ב4 למאי. אבל על החללית הזאת לא היו חייזרים כמו במלחמת הכוכבים. אם כי גם לא עד כדי כך שונים. אבולוציה מתכנסת וכל זה. היו להם עיניים, פה, אוזניים, לא ממש אף, אבל בכל זאת.
הם גם דיברו עברית. זה בהחלט היה מוזר. כלומר הם לא ממש דיברו עברית, אבל מכונות התרגום שלהם היו מכוונות לעברית. זה בהחלט לא ישב טוב עם מעצמות עולם מסויימות. אבל זה כן הסביר למה הם נחתו דווקא בשדות ממזרח לרעננה.
היו כמובן מיליון תיאוריות קונספירציה, טענות לפברוק של כל הדבר הזה. זה לא קל לפברק חללית ענקית שיושבת מעל הקצה הצפוני של נתיבי איילון, אבל אם לא הייתי רואה את זה בעיניים שלי בטח גם אני לא הייתי מאמין. מצד אחד אני רואה איך סטיבן קולברט מהסס לטעון שזה אמיתי, מצד שני בשעות הבוקר החללית קצת מסתירה את השמש.
אבל הכי הזוי זה שהעולם ממשיך להסתובב.
ב4 אחר הצהריים החללית נוחתת וכל תפיסת העולם שלי משתנה. מה הלאה מכאן? מה זה אומר לגבי עתיד המין האנושי? האם בכלל יהיה מחר? האם מדינות אחרוות ישגרו טילים אטומיים עלינו?
אבל בין לראות משדרי חדשות, לקרוא ממים מצחיקים על המצב באינסטגרם ולהסתכל דרך החלון בתדהמה אני גם צריך לבדוק מה קורה בפורום. זה שיש פלישה חייזרית זאת לא סיבה לספלייר עלילות של סדרות שבהם זה כבר התרחש. כלומר אני מבין את הסקרנות, אבל בשביל זה יש תיבות ספוילר. חוץ מזה יש את הווטסאפ. אחותי כבר בנסיעה לדרום למשפחה של בעלה שגרים בקצה הנגב. אחיינית אחת בהיסטריה אחיין בשוק גמור, גיס שלי עדיין לא עיבד. בחצר אחותי האחרת בדמעות מנסה לשכנע את אבא שלנו והבן שלה לא לנסוע קרוב יותר לחללית.
ב6 אני מחליט להיות הראשון להתייחס למה שקורה בקבוצת הווטסאפ של העבודה.
"אז אני מניח שמחר מבוטל, נכון?"
"אני אבדוק את זה" עונה הבוס
"עכשיו שאני חושב על זה אז בטח כדאי להתקשר לאנשים, נכון?" אני שואל, ומיד מבין מה עשיתי. שאלת קיטבג קלאסית.
"מה אנחנו אומרים לאנשים?" שואלת קולגה שלי.
אם הצלחתי להרגיע אנשים בזמן מגפה עולמית אני חושב שאני יכול להמציא משהו גם עכשיו.
"הלו"
"הי ציפי, זה ניק, מה שלומך?"
"למה אתה מתקשר?"
"רק רציתי לשמוע שאת בסדר. את יודעת... עם המצב."
"איזה מצב?"
"המצב. עם החללית. את ראית אותה? אולי בחדשות?"
"אני לא רואה חדשות."
"אוקי... אז יש חללית. שנחתה ליד רעננה."
"בסדר."
"אז רק שתדעי שהכל בסדר."
"אני אבוא מחר לעבודה."
"יופי. כלומר לא. אני לא בטוח אם נהיה פתוחים מחר. בעצם אמורים כנראה להודיע לי בקרוב."
"אז פתוחים או לא פתוחים?"
"אני אחזור אליך לגבי זה.
בשלב הזה היא מנתקת לי.
רוב האחרים לא עונים לי, אבל אז לאט לאט רובם חוזרים אלי.
חלק בוכים, חלק בפאניקה, הרוב פשוט מבולבלים.
השיחות ממשיכות לשעות מאוחרות יחסית.
ובמקביל עידכוני חדשות.
כי בשלב הזה חצי מהממשלה בשיחות מעמיקות עם החייזרים. אין לאף אחד מושג על מה.
והחצי השני של הממשלה מוציא את צווי השעה. הלימודים מושבתים, רוב מקומות העבודה באזור השרון מושבתים. אבל לא הכל.
למחרת בבוקר אני צריך למצוא כיצד אני מגיע לעבודה כשחלק גדול מהכבישים בסביבה שלי סגורים על ידי המשטרה בגלל שהם קרובים מידי לחללית.
זה רק כשאני מגיע לעבודה שאני נזכר שכבר שעות לא הייתי בפורום. מסתבר שפיספסתי את ההתחלה של בינג' של הסדרה V על פלישה חייזרית. לפחות כולם מקפידים על תיבות ספוילר.