במקרה זה תחום שאני קצת מתעסק איתו
כך שאם זו לא חוצפה גדולה מדי אנסה לפשט כמה דברים. אגב, אני לומד כרגע "מדעי הרפואה" באוניברסיטה העברית, למי שמתעניין מאיפה אני שואב את הידע (או החוצפה להתיימר לידע). הדברים אינם כה פשוטים כפי שראיתי שכמה מכם כותבים. למשל - תסמונת דאון (טריזומיה בכרומוזום 21, למי שמתעקש) מופיעה עקב תקלה ביצירת תא מין אצל אחד ההורים. הבעיה היא שהטריזומיה מועברת לכל אחד מתאי העובר אשר מתחלקים ומתרבים. לכן אם מתגלה עובר בשבועות הראשונים של ההיריון שסובל מתסמונת דאון אין אפשרות "להוציא את הגן הפגום מכל תא ותא בגופו". לכן האופציות שנשארו הן להמשיך את ההריון או להפסיק אותו. זו כבר שאלה אתית, ולא רפואית. לדעתי השאלה צריכה לבוא מכיוון של השבחה בכלל - האם מותר לנו להשביח זנים של ירקות ? (אם לא היינו עושים זאת במשך אלפי שנים ככל הנראה היינו בשלב מוקדם מאוד של ההיסטוריה סובלים מרעב כבד). האם מותר לנו להשביח זנים של בעלי חיים ? - פרות שמנות יותר ? ואם כן, איך ? תזונת הפרות היא צמחונית. באנגליה החליטו לפני מספר שנים להוסיף לתזונת הבקר חלבונים מן החי - מכשים למעשה, וכך עברה אל הפרות מחלה שהייתה מוכרת אצל הכבשים, שעברה מוטציה שאפשרה לה לתקוף בני-בקר, וגם הפכה אותה לאלימה יותר - מחלת הפרה-המשוגעת (כאשר היא תוקפת בני אדם היא מוכרת כתסמונת קרויצפלד-יעקב). הבעיה העקרית שלנו כשאנחנו מתעסקים עם הטבע היא שאנחנו יודעים כ"כ מעט. אם היינו בטוחים ששינוי כל שהוא יכול להביא הטבה בלבד הרי ברור שהיינו מעוניינים בו, אך מי לידינו יתקע שכך יהיה ?? 90% מהDNA האנושי אינו מקודד לחלבונים (קרי- גנים) אבל האם אין לו משמעות ? במדע קוראים לו "JUNK DNA " אבל בשנים האחרונות מוצאים יותר ויותר רצפים שגם אם אינם מקודדים לחלבון, הרי יש להם משמעות כמנגנוני בקרה. תארו לעצמכם מוטנט שהסרנו את מנגנון הבקרה לייצור חלבון והוא אינו מייצר אותו (או מייצר אותו בעודף) במקרה הטוב הוא לא ישרוד, ובמקרה הרע חייו יהיו מלאי סבל. בנוגע לגנים הרציסיוויים - מי יחליט איזה גן טוב ואיזה רע ? האם חוסר גן לקבוצת דם (שהוא רציסיווי - סוג דם O) הוא טוב או רע ? ומה לגבי צבע עיניים ? לדעתי יש עושר גדול בשונות בין בני האדם ואסור לפגוע בו. במקרים ספציפיים שבהם מזוהה מחלה ומזוהים הגורמים לה, ואחרי בדיקות חוזרות ונשנות, לדעתי יהיה זה רעיון טוב להמליץ לזוגות אשר יש חשש שהם נושאים את הגנים למחלה לא להנשא או לא להביא ילדים לעולם, או במקרה קיצוני - לעבור בדיקת מי-שפיר בכל הריון. אבל נניח אפילו שזיהינו את גורם המחלה - איך נכחיד אותו - מי יגיד לנושא הגן שלא להוליד ילד ??? זכורים לי מספר ספרים שהשפיעו עלי עמוקות בנושא - כשקראתי את "מתנה מכדור הארץ" של לארי ניבן התרגשתי מהרעיון של גידול איברים להשתלה בתרבית (או באקואריום, או על עץ....). הספר הזה שב ועולה לנגד עיני בשנה האחרונה, כשאני לומד גנטיקה וביולוגיה. הספר השני הוא הסיפור "כנפי הלילה" של רוברט סילברברג (הפך אח"כ לספר, שהיה כמובן פחות טוב מהסיפור הקצר המקורי) - הרעיון של יצירת בני אדם בעלי יכולות שונות ע"י שינויים גנטיים (כנפיים, כמובן) קסם לי מאוד. אחד החלומות של כולנו אני חושב, הוא לגדל כנפיים. הלואי והייתי נולדת בתקופה שבה היה הידע הנחוץ... אבל יש גם ספרות אחרת - אותם סיפורים שמזהירים אותנו מפני פגיעה בעושר הזה של שונות - כל מילה על "כמה משעמם יהיה אם נראה כולנו אותו דבר" מיותרת בפורום הזה, לכן אזכיר רק את המשל הנפלא של קורט וונגוט בעניין. אינני יודע את שמו בעברית, אך הוא בקובץ - קופסת הטבק מבגומבו. נדב