שני דברים חשובים, קובי
ראשית, ההפרדה בין השייט לאסיה לבין השייט לאירופה (שהיא ורק היא היעד הרלבנטי, אין שום סיבה ממילא לשוט לארה"ב או יבשת אמריקה בכלל דרך אילת או סואץ) יאפשר לחברות הספנות להתארגן אחרת, להיערך לשני מסעות קצרים יותר ולחלק את הצי בצורה יעילה. זה כמובן משמעותי גם לגבי עגינה בנמלים נוספים, העברת סחורות מנמל לנמל לאורך הקטע המקוצר וכו'. זו בהחלט יכולה להיות אופציה נוחה ואפילו זולה משמעותית לחברות רבות. חברות מסויימות באירופה למשל תוכלנה להתמקד רק בשייט לנמל אשדוד בלי להתחייב למסע ארוך עד יפן/קוריאה, ולשתף פעולה עם חברות שמתאים להן יותר לשוט את הקטע הארוך יותר מאילת מזרחה. שנית, המעבר בתעלת סואץ הוא תיק כבד, הן מבחינת פקקי התנועה (ההמתנה לעתים ממושכת מאד, מה שמבטל את יתרון המהירות על הדרך המוצעת כעת) והן מבחינת מחירים. אל תשכח שככל שמצרים הופכת יותר "דמוקרטית" (בפנטזיות השמאלניות המגוחכות) היא תהיה יותר עניה, מה שיגרום ללחץ תמידי להעלאת תעריפים (שהם גם כך די שערורייתיים...). כעת נוספה כמובן גם הבעיה הבטחונית, כי בעקבות "האביב הערבי" המזוייף חצי האי סיני הופך לחצי האי אל קאעידה, וסכנת הפיגועים עולה בטור הנדסי. ביטוח ימי זה דבר לא סימפטי, אל תשכח שגם כך יש בדרך לשם את מיצרי בב אל מנדב שורצי הפיראטים, ובהחלט ייתכן שחברות רבות תעדפנה להעביר את הסחורה דרך אילת ואשדוד. כל מה שכתבתי כמובן לא יהיה שווה כלום אם אנחנו לא נשלים את הקו לאילת עם שירות יעיל ומהיר לחברות הספנות. מסילות שתגענה עד רציפי הפריקה, תדירות גבוהה של הרכבות, מסילות איכותיות שתאפשרנה נסיעה במהירות גבוהה, סינכרוניזציה בין אילת לאשדוד מבחינת קליטת ושיגור המטענים - כל אלה הם חלק חיוני של הפרוייקט. שום דבר לא מובטח, אבל לא הייתי פוסל על הסף את הפרוייקט הזה, שחשיבותו הפוליטית הבינ"ל עצומה. הוא דומה מבחינה זאת לרעיון מסדרון התשתיות, שהוקפא בשנים האחרונות בגלל הטירוף התורכי.
